בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
|
|
|
אחרי שעברה מסכת התעללויות נפשיות, בין היתר של ההפקה, ושהותירו בה שברון-לב, הצליחה לעמוד בהן בגבורה ולא לאבד את שמחת החיים שלה מי שראויה יותר מהאחרים לנצח ב"בית האח הגדול"
|
ליהיא גרינר. ראויה למיליון [צילום מסך-עכבר העיר]
|
|
|
|
|
פרידה הכט. ה-דמות של העונה [צילום מסך-עכבר העיר]
|
|
|
|
|
ימים ספורים בלבד לפני שירד ממנה המסך, נפרדה תוכנית " האח הגדול" מפרידה הכט, הדמות הדומיננטית ביותר שלה, שיותר מכל עמיתיה האחרים לבית הטביעה עליה את חותמה. הפרידה מפרידה, המסעדנית הלסבית, באה על כולם בהפתעה, בהיותה עמוד התווך וחוט השדרה של תוכנית הריאליטי ושבלעדיה אין לה חיים. לא שיש לנו אמפטיה מיוחדת לפרידה. התנהגותה הבוטה כלפי אחדים מן המשתתפים בתוכנית קוממה עליה לא מעטים. אמירותיה שלוחות הרסן ועברה המפוקפק בעישון-סמים, לא הקנו לה שם טוב. ובכל זאת, היא הייתה זו שעשתה להפקה את העבודה במסירות-אין-קץ. פרידה הייתה זו שהשכימה קום ראשונה מכולם, מילאה את חלל האוויר במונולוגים השנונים שלה, דאגה להכין את ארוחות היום, וגם לשמש כאם הבית. אין ספק, שמבין כל דמויות "האח הגדול", היא תיזכר כדמות שהותירה בצופים את הרושם העז ביותר, לטוב או לרע. עכשיו, אחרי שנטשה, נתון כל עולמה לבת-זוגה "תותי", לבנה האהוב נדב, ולמסעדה שלה בתל אביב.
|
|
|
ההפקה התעללה בה [צילום: פלאש 90]
|
|
מלבד ההספד הזה נותרו בבית חמש דמויות, המנסות בשארית-כוחן לשרוד את הימים האחרונים ללא פגע. החיובית מביניהן היא, לעניות-דעתנו, ליהיא, המנסה להיכנס לנעליה הגדולות של פרידה, כאם הבית החדשה, בצוותא עם עמיר הדאגן והמסור, שנראה כי נטל על עצמו משימה קצרה ומשלימה של אב הבית. שמחת החיים של ליהיא, ה"יורדת" מלוס-אנג'לס, היא מן הסתם קרן האור היחידה שעוד נותרה בבית האח הגדול. צחוקה שובה הלב, תמימותה, ועמידתה האיתנה במסע הלחצים הנפשי, הכבד מנשוא, שהופעל עליה על-ידי ההפקה - הם אלה שראויים לזכות אותה, כשורדת אחרונה, בפרס מיליון השקלים, המגיע לה מכל הלב. ארבעת רעיה לבית, שעוד שורדים עימה, לא הצליחו להרשים אותנו כמוה; לא עמיר, שלא מריח ולא מסריח; לא סיוון, בעלת פני הספינקס, שהתעוררה מאדישותה הדיפלומטית רק בשלהי התוכנית; לא ג'קי, הטוב והמיטיב, אבל חסר חוט השדרה, שנוצל ודוכא עד עפר; ובוודאי שלא נופר, מרוטת העצבים וחסרת המנוח, שלא תרמה מאומה לבית ושרק הצליחה להוציא משלוותם את יושביו. איש מהם, זולת ליהיא, אינו ראוי, על כן, לזכייה הגדולה שקורצת בפתח.
|
|
תאריך:
|
21/03/2011
|
|
|
עודכן:
|
21/03/2011
|
|
ראובן לייב
|
|
|
כותרת התגובה
|
שם הכותב
|
שעה תאריך
|
|
1
|
|
רשומון?
|
21/03/11 17:36
|
|
2
|
|
אתה אטום או מה?
|
21/03/11 21:44
|
|
"המשטר הישראלי מושחת מבחינה מוסרית. הישראלים כובשים ללא נקיפות מצפון בגלל התקשורת הישראלית, שעושה דה-הומניזציה ודמוניזציה לפלשתינים... הישראלים לא מוכנים לקבל דעות אחרות משלהם ובטוחים כי מי שמבקר אותם הוא אנטישמי - צורת החשיבה שלהם מנותקת מהמציאות, ובדרך-כלל אנשים שמנותקים מהמציאות מאושפזים... מפעל ההתנחלויות הוא פשע. תהליך השלום מבחינת ישראל מעולם לא נועד להשיג שלום - היא תמיד ממציאה תירוצים ומטילה את האשמה על הפרטנרים מהצד השני... המשט הטורקי לעזה הוכיח כי ישראל עושה את כל שעולה על רוחה, וניסתה להציג את פעילי השלום על המרמרה כטרוריסטים. התקשורת הישראלית דוחפת את הצבא לפעול נגד הפלשתינים...
|
|
|
הקמנו(!) את האקדמיה הישראלית לקולנוע (כן, הייתי חבר הנהלת איגוד הבמאים בעת הקמתה ב-1990 והייתי בין מקימיה) על-מנת שהיא תוכל להביא לידי ביטוי את הרצון החופשי של כלל חבריה בצורה דמוקרטית ושוויונית – ובעיקר, תביא לקידום ופיתוח הקולנוע הישראלי.
|
|
|
נחום ברנע, חתן פרס ישראל ומבכירי העיתונאים והפובליציסטים של העיתון ידיעות אחרונות, ידוע כטעון בשנאה מפעפעת לראש הממשלה בנימין נתניהו. מאמריו רוויים באיבה ובתיעוב בכל הקשור בראש הממשלה ובתומכיו. השנאה מסמאת את עיניו ומאמריו המטפלים בנתניהו מקוממים אותי ואני קורא אותם בדרך כלל בחירוק שיניים במין מזוכיזם חסר פשר.
|
|
|
אין כמו נושא שלטון החוק שהכול מדברים בו, מגנים עליו בחירוף נפש או תוקפים בכל האמל"ח המילולי הקיים, הכול תלוי באיזה צד של המתרס אתם נמצאים. אין כוונה לעסוק במאמר זה בתיאוריות כבדות של מהו שלטון החוק, משמעויות, בית משפט עליון, בג"צ, כלומר אותן סוגיות מהותיות העולות לסדר היום הציבורי בתכיפות גדולה. אתייחס, ברשותכם הנדיבה, למקרה פרטי שאינו מתיימר לייצג את שלטון החוק בצורה תיאורטית אך הוא יכול לשמש המחשה ממשית איך שלטון החוק פועל במציאות.
|
|
|
להגדיר את מדינת-ישראל כמדינה דמוקרטית, זו התנשאות וחוצפה במקרה הרע, ובמקרה הגרוע יותר, טִּמטוּם וחוסר התמצאות במרחב בו אנו חיים. בשביל שנוכל להעז ולקרוא לה "מדינה דמוקרטית" היא צריכה קודם לכל, להיות - מדינה. אין דמוקרטיה בלי מדינה. מי שעיניים לו בראשו ושכל ישר בין אוזניו יכול להבחין כי במקום הזה יש כל מיני דברים, אבל אין עדיין מדינה. לכל היותר, אנחנו יכולים לקרוא למדינת-ישראל "מדינה בהקמה", בדרך למדינה.
|
|
|
|