כמה מילים על תעוזה יש שלושה סוגים של תעוזה: הנפוצה ביותר היא זו שמסתיימת בכישלון פרטי. הרייטינג שלה נמוך מפני שהיא לא ממש מעניינת. התעוזה מהסוג השני מסתיימת באסון. הרייטינג שלה גבוה רק אם היא מכילה בתוכה סיפור הקרבה ו/או גבורה. (דוגמה:) התקשורת שיווקה לציבור את מותה של תנ"צ
אהובה תומר באסון השריפה בכרמל כסיפור הירואי. תעוזה מהסוג השלישי מסתיימת בהצלחה מעוררת התפעלות. היא מורכבת מאומץ לב, מהערכת מצב נכונה, מהימור מחושב ומ... קצת מזל.
יחצני הרפיון מהשמאל, שרקחו במסלול עוקף-ממשלה את "הבנות ז'נבה", שופכים כסף רב על קמפיין תעוזה עם הסיסמה "רק המעז מנצח". סיסמה קליטה ומסקרנת, השאולה משם ספרו של איש העסקים בני גאון (ז"ל). הקמפיין הזה מכויל לראש הממשלה, כשהמסר ברור: הייה אמיץ, ועלה על דרך השלום.
אילו מנהיגיהם היו בשלטון, לא היה צורך בקמפיין הזה, מפני שהם ניחנו בתעוזה טבעית, שמתנדבי זק"א עמלו רבות על תוצאותיה. אזרחי ישראל לא ממש התלהבו, והבוחר גזר על העיוורים שמתעקשים לנווט, להתאפק עד למבחן הקלפי הבא.
כיאה לשוחרי דמוקרטיה צבועים, את גזירת האיפוק השליכו לפח, וכל עוד זורם לקופתם כסף עוין, הם יפעילו את כל מנופי הלחץ העומדים לרשותם, כדי לדחוק בראש הממשלה להעז. אם יסיע אותנו בדרך השלום שלהם, הוא ישמע אותם שרים "הנהג הנועז שלנו חברמן. על נסיעת תעוזה מהסוג הזה, בא-כוחה של תנ"צ אהובה תומר קיבל צל"ש.
תזכורת! - יוזמי הבנות ז'נבה חתמו על הסכם עם פלשתינים "מתונים", ב-1 בדצמבר 2003. כדי לתת חיזוק אידיאולוגי לטקס החלול הזה, לקחו איתם את מעצבי דעת הקהל האולטימטיביים: המטיף להשתמטות אביב גפן והצועדת עם הכריזמה הגולמית ויקי כנפו. הדמות של גפן לא הספיקה כדי להעביר את המסר, ולכן הדריכו יוזמי מזימת ז'נבה את הגברת קנפו להגיד "שלום וכלכלה טובה" מול התקשורת.
המוטיב המרכזי בקמפיין יוזמי הבנות ז'נבה מבוסס על שקר. אם לא שקר זדוני - אז בטוח שקר עצמי. השמאלנים האלה מאוהבים בשקרים שלהם. למרות שזה עניין לפסיכולוגים, ראיתי חובה לעצמי לשסות בהם את הפרופסור השמאלני שלמה אבינרי. שופופו.