בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
|
|
|
עמרם מצנע, מנהיג עם קבלות שמן הסתם יחזור לפוליטיקה, קבע שהנוער מחפש יעדים, אבל אינו מוצא הנהגה אמינה: "האנשים רוצים מנהיגים אמינים, שהמעשים שלהם ראויים ובמילים שלהם ניתן לבטוח. אחרי אנשים כאלה הציבור ילך"
|
פרופ' דני יעקובסון: 'המודל הוא הטבעות השלובות בדגל האולימפי –
כל טבעת שומרת על צבעה, אך שילובן יוצר שלם הגדול מסכום אבריו' [צילום: צבי גיל]
|
|
|
|
|
|
מס"ד - מפלגה סוציאל-דמוקרטית - מפגש ראשון
|
נפתלי רז
|
את בסיס החשיבה הפוליטית יאייר פרופ' דני יעקבסון: הטבעות השלובות של הדגל האולימפי. כל אחת תשמור על זהותה ועל צבעה, אך שילובן ייתן להתארגנות את הרוחב של השלם הגדול מסכום חלקיו * ישראל שלנו חולה בלאומנות ובפשיזם ומחרחרת מלחמה, והיא זקוקה לכולנו להבראתה
|
לרשימה המלאה
|
|
|
השדרה המרכזית של התקווה הישראלית - פריחה
|
נפתלי רז
|
רבים מהטלפונים של מצטרפים ליוזמה הפוליטית החדשה, בעקבות כתבתי הקודמת, קיבלתי כשהובלתי טיולים לכלניות של "דרום אדום", וסביב רביבים - ל"עדיין לא פרחו האירוסים", ול"יש היסטוריה ציונית מרתקת" במצפה רביבים ובבית-הקברות המפתיע בדמויותיו המפורסמות * בעוד כשבוע נקיים מפגש ראשון של מס"ד (שם זמני). אני מבטיח לעדכן כאן על כל פריחה - בפוליטיקה, ובנגב!
|
לרשימה המלאה
|
|
|
השדרה המרכזית של התקווה הישראלית
|
נפתלי רז
|
זו התחלה מהוססת, אטית, עדיין בלתי בטוחה בעצמה - אבל מתרחשת, מזדקפת, ובלתי ניתנת לעצירה. ממש חבלי לידה - אטיים, כואבים - אבל תינוק בריא וחסון עומד לצאת לאוויר העולם. ושושביניו - אישים בעלי מוניטין מהשדרה המרכזית של החברה הישראלית
|
לרשימה המלאה
|
|
|
|
|
על רקע החלל הנורמטיבי בישראל נערך ביום ו' (12.3.11) בתל אביב מפגש להקמת מפלגה סוציאל דמוקרטית חדשה - מס"ד. בפנייה האינטרנטית למתכנסים נאמר: לאחר שנתיים של שיחות על ממשלה מסוכנת, על הילדים ועל הנכדים שמגיע להם יותר, ועל ההכרח - והאפשרות - להקים מפלגת מרכז-שמאל חדשה, עכשיו אנו עושים מעשה, עם רשימה של הסולת והשמנת של החברה הישראלית בכל התחומים. היוזמה יצאה מידי נפתלי רז, פעיל שמאל ידוע, מרצה ומדריך לידיעת הארץ, ובראש ובראשונה אכפתניק שאינו רק נאה דורש אלא מנסה גם לעשות. אם יהיו מפגשים כמפגש החשוב הזה בעוד מקומות בארץ, כמבוא לפעולות, אולי הזרעים ינבטו. נפתלי רז פתח את דבריו בצילומים יפים של פריחה בנגב, כסמל שגם ביובש המדיני-חברתי בארץ הכלניות יכולות לפרוח... הוא חלק על התזה של משה דיין בשעתו, כי "אי-אפשר להניף יחד שני דגלים, הביטחוני והחברתי", וקבע שחובה להוסיף משימות כשוויון אזרחי, חינוך ירוק ופוליטיקה נקייה. הסטטיסטיקאי רפי סמית הופיע בליווי מצגת גראפית של נתוני סקרים: כשני שלישים של אזרחי ישראל תומכים ב"שתי מדינות לשני עמים", הרוב מבקר חלוקה בלתי צודקת בתחום הכלכלי, ו-11% סבורים שיצביעו ל"מפלגה סוציאל-דמוקרטית בראשות עמרם מצנע, עמוס עוז, א.ב. יהושע, אלוף שלמה גזית, עו"ד אלדד יניב, פרופסור גבי סולומון ופעילים אחרים מהמגזר הדתי". התוצאה אומרת שיש סיכוי לתנועה, ושהיא תגיע ל-13 ח"כים, במידה רבה על חשבון "מרצ", "העבודה" ו"קדימה". תמי מולד-חיו, פעילה חברתית ידועה, הדגישה שללא שיתוף פעולה בין קבוצות השמאל - חבל על המאמצים, והנחתה את הדיון. הרוב פסלו את העצה להבריא את "העבודה" מבפנים, כ"נגועה", וביקרו את שלי יחימוביץ' שנאלמה ונעלמה במאבק על השלום. פרופסור דן יעקובסון קבע שמכיוון שאינו בטוח שהמשתתפים בשלים לשינוי פרדיגמה כולל המצדיק הקמת מפלגה חדשה, העדיפות היא להשקעת האנרגיות בהפיכתנו לקטלזיטור לכינונה של חזית שמאלית אד-הוק לבחירות, עם כל המפלגות שמאלה מקדימה וגופי הציבור השותפים לתחושה שישראל ניצבת על פי תהום. כולם ישמרו על אוטונומיה ארגונית, לנוכח צוק העיתים יניחו בצד חילוקי דעות משניים ומקצת מהאגו הקולקטיבי והאישי שלהם. עמרם מצנע, מנהיג עם קבלות בתחום הצבאי, המדיני והציבורי, והאיש שמן הסתם יחזור לפוליטיקה, קבע שהנוער מחפש יעדים, אבל אינו מוצא את ההנהגה האמינה: "האנשים רוצים מנהיגים אמינים, עם קבלות, שהמעשים שלהם ראויים ובמילים שלהם ניתן לבטוח. אחרי אנשים כאלה הציבור ילך". מצנע ציין: "אני לא נבהל ממשהו חדש. מפלגות חדשות זכו לתמיכת הציבור במערכה הראשונה, אבל בשנייה, בהיותם בשלטון, הם התרסקו כי לא סיפקו את הסחורה". מצנע קבע שצריך חזית משותפת של הגורמים הפוליטיים הדמוקרטיים וליברליים באמת, הדוגלים בשוויון באמת. השאלה היא מי יהיו הגנרלים והחיילים של מצנע. אם "השמות הנוצצים" לא יפעלו בשטח, ולא ידאגו לרכז סביבם מנהיגים מקומיים, בעיקר צעירים, שיעשו את עיקר המלאכה - אז כל התארגנות תיכשל. אם יקום גוף שיאחד מפלגות מתקדמות, האח"מים ייצאו לשטח לעבודה, ועמרם מצנע יעמוד בראש - יש סיכוי למהפך, או להקמת קואליציה עם "קדימה" כשותף משפיע בזירה. אישים ליברלים שראויים לעמוד בראש "השמאל" חייבים ללכת אל העם, כמו שעשה מצנע. רשימת הדמויות עטורות ההישגים תישאר ריקה מתוכן אם לפחות חלק אנשיה לא ייצאו לשטח, ויקימו דור צעיר של מנהיגים שיוליכו את העם. זאת חייבת להיות מערכה של אכפתניקים וחרדים לעתיד המדינה. השלב הראשון הוא הקמת מערך של מפלגות ותנועות בהנהגת פוליטיקאים מזן חדש, מערך שיירתם למשימה הסיזיפית לשינוי פני החברה. השלב השני הוא הליכה אל העם זמן ניכר לפני הבחירות, כדי לעמוד מקרוב על הבעיות והצרכים שלו, ואחר-כך להוציא אותו מן המנהרה אל האור. אם מפגש מס"ד היה צעד בכיוון הזה - תבוא עליו ברכה.
|
תאריך:
|
27/03/2011
|
|
|
עודכן:
|
27/03/2011
|
|
צבי גיל
|
|
|
כותרת התגובה
|
שם הכותב
|
שעה תאריך
|
|
1
|
|
אבי אבי
|
27/03/11 15:45
|
|
2
|
|
דברים ללא טעם
|
27/03/11 20:51
|
|
ב-30.3.1976 פרץ בישראל הזעם הערבי במלוא עוזו, ועליו גם שילמו אחר-כך המתקוממים - בהרוגים, בפצועים ובעצורים. היה זה לאחר יותר מ-28 שנה של ציונות ש"הלאימה" אדמות מאזרחי ישראל ערבים עבור "צרכים צבאיים", שאחר-כך התגלו כהכשרת שטחי מחיה עבור יהודים-"עולים" על חשבון ונגד הילידים. גם בעולם הפסבדו-דמוקרטי עוד לא קם שלטון עם "ערכים דמוקרטיים" ועם חוק שבות גזעני המייבא מהגרים על חשבון הילידים, והשמאל ברובו משמש כינור ראשון בגזענות זו! מי שמתקומם נגד השיטה הזו - הופך ל"בוגד". במשך כשלושה עשורים מנהיגה ה"דמוקרטיה היחידה במזרח התיכון" נישול פלאחים לטובת "שינוי הדמוגרפיה". השלטון איננו מתבייש ליזום רעיונות אנטי דמוקרטיים כ"ייהוד הגליל", ומנגד קק"ל ואדמותיה חסומות לערבים.
|
|
|
בימים האחרונים אני שומע דרישה הולכת וגוברת מצה"ל וממדינת ישראל להציב את הסוללות הקיימות של כיפת ברזל להגנת אזרחי ישראל המותקפים מדי יום על-ידי ארגוני הטרור והמרצחים מעזה.
|
|
|
ההסלמה הביטחונית שמסתמנת בשבועות האחרונים, הן בגדה והן בעזה, מוסברת על-ידי דוברי הממשלה כחלק ממהלך הסתה כולל, שאנשי חמאסטן והרשות מפעילים על הציבור שלהם. לטענתם, זה מתחיל בגני הילדים, בבתי-הספר, במוסדות אקדמיים וכמובן בשיח הציבורי ברחוב הערבי. המילים מתורגמות למעשי איבה ולרצח, אומרים דוברי הימין.
|
|
|
כפי שכתב דרור אידר בטורו השבועי בעיתון "ישראל היום", אצלנו בתקשורת הישראלית יש שבוע לכל דבר: שבוע לאנגלה מרקל, שבוע לאובמה ושבוע לסרקוזי. כנראה שהשבוע - בין הטבח המזעזע באיתמר לבין הפיגוע בתחנה המרכזית בירושלים - היה זמן לרכל קצת. אז הפעם נסב הריכול על בנימין נתניהו ונסיעות משפחתו. והפעם היה מדובר בהתקפה משולבת של מספר גורמים אינטרסנטיים: חדשות ערוץ 2, עיתון ידיעות אחרונות והכתב המדיני של ערוץ 10, רביב דרוקר (תמהני מה משותף לכולם). בהתקפה הזו כולם האשימו את כולם, אבל לי - אישית - חסר עניין אחד. חסרה לי תגובתו הכנה של ראש-הממשלה לנושא.
|
|
|
קוריקולום עשיר של שף עתיר-ניסיון, המקפיד להשתמש בחומרי-גלם מובחרים ומשובחים; חלון-הצצה פתוח ושקוף אל מטבחו הפתוח והמבהיק בניקיונו; עסקית יומיומית (גם בשישי-שבת) של מסעדת-צמרת אלגנטית ומרווחת, עם אווירה נינוחה, אקוסטיקה מושלמת וחניה צמודה ללא תשלום - כל אלה פיתו אותנו, עם ציפיות שמעל ומעבר, להסב בסוף השבוע לשולחנה של מסעדת הצמרת הים-תיכונית, "מאראבו" (רחוב אבא הלל 14), שבמתחם הבורסה של רמת-גן.
|
|
|
|