|
|
ניחוחות של שום [צילום: סיגל קולטן]
|
|
|
|
|
שוקקת ורועשת, קוצפת ותוססת, עם חוקי תחבורה משלה; טוסטוסים מחרישי-אוזניים חורשים את הכבישים; בליל-ריחות של אספרסו ועגבניות נישא באוויר; כביסה מלוכלכת תלויה מעל מרפסות, כמו דגלי-איתות של ספינות; ניחוח של שום, של דגים ושל ים, הנבלע בסירחון הרפש שבצידי המדרכות - זוהי תמציתו של הבלגן והאקשן החוגגים כל ימות השנה בנאפולי האיטלקית.
לראות את נאפולי ולמות? לא בהכרח. אבל אם כן, אז אולי כמו בסיפורו של גרהם גרין על התייר האנגלי, שנהרג ברגע שחזירון נפל על ראשו מאחת המרפסות בעיר.
אין להכחיד כי נאפולי היא אחת הערים המרתקות של איטליה, אם לא של אירופה כולה. שווה להגיע אליה, ולו כדי לאכול פיצה נאפוליטנית, שהיא אגדה בפני עצמה, עם היסטוריה ארוכת-שנים, ותוך כדי כך גם להעיף מבט על הר הגעש וזוב, המאיים על דרום-איטליה בכלל ועל נאפולי בפרט.
את נאפולי רצוי לחרוש ברגל, ללא תוכנית מדויקת כלשהי, להתרכז ברובע העתיק שלה, על רחובותיו הצרים, המשובצים בבניינים עם קשתות ושמסביבם מערבולת של עוברי-אורח האצים-רצים, לקול שאון של מכוניות וצפצוף-קטנועים. ואחר-כך לרדת למזח, לטעום ממרק התמנונים, הנמכר על-ידי רוכלים מתוך דוודים רותחים; או, למי שאינו אמיץ דיו, להיכנס לאחת הפיצריות ולהזמין פיצה, שאנצ'ובי וגבינת-פרמזן מפצפצים את קליפתה.
אטרקציות תיירותיות
אכלת ושבעת? זה הזמן לעוט על האטרקציות התיירותיות. המרשימה ביניהן היא המוזיאון הלאומי, שממצאיו הארכיאולוגיים הם מהעשירים באירופה. בין היתר נמנים עימם גם ציורים פורנוגרפיים, שנחשפו בהרקולאניאום ובפומפיי, ואחד האוספים החשובים בעולם של חפצי אמנות יווניים ורומיים.
לא להחמיץ את בזיליקת סנטה רסטיטוטה, שהוקמה בשנת 324 על-ידי המלך קונסטנטין, והנחשבת לבניין העתיק ביותר בעיר. היא נתמכת על-ידי עמודים, שנלקחו ממקדש אפולו המצוי באתר, כשבאולם התת-קרקעי שלו ניתן למצוא את אחת מהדוגמאות המופלאות ביותר של אמנות הרנסנס. בחוץ ניצבים אובליסק בארוקי וכנסייה גותית, שבאחת מהקפלות שלה ניתן למצוא ציור מופלא של סיפור הצליבה.
אחד המונומנטים המוזרים, אך המרשימים ביותר של נאפולי, הוא הקפלה סנסברו, המשמשת גם כאחוזת הקבר של בני משפחת האצולה סנגרו, והמעוטרת כולה בתגליפים מקסימים. אבל האטרקציה הגדולה של הקפלה הן שתי גופות, שאיבריהן ונימיהן השתמרו להפליא באמצעות נוזל מסתורי.
כנסיית גזו החדשה, המצויה אף היא ברובע העתיק, התפרסמה בשל חזית אבני הלבה שלה. במקורה היא הייתה ארמון מהמאה ה-15, והיא משובצת בפירמידות קטנות, המשוות לה מראה מבוצר ובלתי ניתן לחדירה. מולה ניצבת כנסייה גותית, סנטה צ'יארה, השונה לחלוטין באופייה מקודמתה. היא נבנתה ב-1328 ושוחזרה מחדש לאחר מלחמת העולם השנייה. אף שפשטותה עומדת בניגוד גמור לזו שממולה, נוצר בדרך זו איזון נעים לעין.
את סיורנו נסיים בחופה של נאפולי, עליו חולשת טירה, שנבנתה ב-1282 וששימשה בתקופה מאוחרת יותר כארמונה של שושלת אראגון. כיום היא משמשת כמוזיאון, שבו מוצגות תערוכות מתחדשות.
