|
בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
|
|
|
ברכות (וגם תזכורת) לרב-ניצב יוחנן דנינו
|
כל הזמן חוזרים ומזכירים לנו שמדינת ישראל היא מדינת חוק, ואני מזכיר גם בהקשר זה – מדינת חוק לכל אזרחיה, כולל האזרחים הערבים והבדואים
|
|
יוחנן דנינו. משימות חשובות לפניו [צילום: פלאש 90]
|
|
|
|
|
|
|
היום ייכנס רב-ניצב יוחנן דנינו לתפקידו כמפכ"ל המשטרה. הוא יהיה זקוק לכל ברכותינו ותמיכתנו במילוי תפקידו הקשה. בכל אמצעי התקשורת נמנו המשימות העומדות בפניו: מינוי סגל פיקוד בכיר, טיפול באלימות, שיפור תדמית המשטרה, גניבות ופריצות לבתים, גניבות רכב ועוד. אין צורך להרחיב ולהסביר. כל הציבור מכיר מקרוב יותר ופחות את התחומים האלו ומייחל לרגע שבו לא יזדקק למשטרה. אני רוצה להסב את תשומת הלב לשלושה תחומים חשובים, שרק שניים מהם הוזכרו בהקשר למשימות העומדות לפני המפכ"ל החדש. התחום הראשון – העלאת שכר השוטרים. אין ספק ששכרם של השוטרים עלוב ביחס לתפקידם ולמשימות העומדות בפניהם, וביחס למאמץ הגופני והנפשי שהם נתונים בו. שיפור שכרם של השוטרים יביא גם להעלאת הרמה של השוטרים וממילא גם לשיפור ביצועי המשטרה בכל התחומים. וכאן צריך להוסיף את הצורך בהרחבה משמעותית של כוח האדם במשטרה. נוכחות השוטרים ברחובות בלתי מורגשת. היענות המשטרה למצוקות האזרחים לא מספקת, וממילא האזרח יודע שאין טעם לפנות למשטרה שאיננה מסוגלת לתת מענה לבעיות מיידיות. התחום השני שהוזכר בקשר למשימות העומדות לפני דנינו הוא מינוי סגל פיקוד בכיר. אם נבדוק את הסוד שמאחורי חברות ציבוריות ופרטיות מצליחות, מאחורי בתי-ספר מצטיינים וכדומה, נמצא שהגורם להצלחה הוא המנהיגות של אותו גוף. יוחנן דנינו אמור לבחור בתקופה הקרובה את הצוות הבכיר שיעבוד לצידו ויוביל את המשטרה במשימותיה ובאתגרים העומדים לפתחה בשנים הבאות. הוא יהיה חייב לגלות מנהיגות, והניצבים שלידו יצטרכו להיות מנהיגים מובילים. נדמה לי שכושר מנהיגות היא אולי התכונה החשובה ביותר שעליו לחפש בקרב המועמדים לתפקידים השונים. התחום השלישי שאליו אני רוצה להתייחס לא הוזכר בשום מקום בהקשר למינוי המפכ"ל החדש. כוונתי לאכיפת החוק במגזר שמשום מה המשטרה נמנעת להיכנס אליו – המגזר הערבי והבדואי. היקף הפשע ביישובים הערביים הוא מעל ומעבר לממוצע הארצי. בגליל פועל ארגון 'השומר החדש' המנסה להתמודד עם היקף אדיר של גניבות בעיקר במגזר החקלאי. במדינה מתוקנת זהו תפקידה של המשטרה ולא תפקידו של ארגון מתנדבים. הבדואים בדרום השתלטו ומשתלטים על אדמות הלאום בהיקף עצום, בונים בתים ללא היתר וללא תכנון על אדמות מדינה, וגורמים למעשה לשינוי גיאוגרפי ודמוגראפי בלתי הפיך במדינה - וכל זאת ללא תגובה וללא ניסיון לעצור את התהליך על-ידי ימי שאמורה לעשות זאת – משטרת ישראל. משימה זו חשובה לא פחות ואולי אף יותר משאר המשימות שהוזכרו כאתגרים העומדים לפני המשטרה. תחום זה לא הוזכר ולו במילה אחת כאחד האתגרים העומדים לפני המפכ"ל החדש ומשטרת ישראל, ואני חושש לומר שלא במקרה. אנו חוזרים ומברכים את רב-ניצב יוחנן דנינו ואת משטרת ישראל עם חילופי המפכ"ל ומאחלים לו ולמשטרה הצלחה. באותה נשימה אנו מזכירים למפכ"ל החדש, למשטרת ישראל ולשר לביטחון פנים שהתעלמות מקשיים לא פותרת אותם. כל הזמן חוזרים ומזכירים לנו שמדינת ישראל היא מדינת חוק ואני מזכיר גם בהקשר זה – מדינת חוק לכל אזרחיה, כולל האזרחים הערבים והבדואים. |
|
הכותב הוא מרצה בכיר לחינוך במכללת ליפשיץ.
|
|
| תאריך:
|
01/05/2011
|
|
|
עודכן:
|
01/05/2011
|
|
דב גולדפלם
|
|
ברכות (וגם תזכורת) לרב-ניצב יוחנן דנינו
|
|
|
|
|
|
כותרת התגובה
|
שם הכותב
|
שעה תאריך
|
|
|
|
1
|
|
מיכה 100
|
1/05/11 23:10
|
|
|
|
2
|
|
שימי
|
2/05/11 11:36
|
|
|
|
3
|
|
פרולטר
|
2/05/11 17:30
|
|
|
שמתי לב, שמשהו בחברה שלנו קורה. אנחנו לא מקדישים את אותה תשומת הלב ליום השואה כמו שאנו מקדישים ליום הזיכרון לחללי צה"ל. אפילו במקום העבודה שלי, שמתי לב שרק ביום הזיכרון לחללי צה"ל מתקיים טקס. החלטתי לשנות זאת. שני ימים. שני משברים. שני טקסים.
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
הדברים שלהלן עשויים להיות קשים במהותם לתפיסה, להכלה ולקבלה. למרות זאת יש להציעם ולו גם דומה לעתים כי טרם הגיע זמנם. עדיין חיים עמנו עשרות אלפים שחוו את אימי השואה על בשרם ובוודאי דור שני ושלישי להם, כך שהדיון בשואה עד כה יש בו יותר מן הרגש וקצת פחות מן השכל היהודי. אולם עלינו להסתגל לגישה יותר ויותר שכלית בבואנו לדון באירוע ענק ואימתני זה באשר כך בלבד נוכל באמת להנציח לדורות רבים את השואה כראוי לה ולנו, להעניק לה מקום של כבוד בהיסטוריה הישראלית והעולמית ולחברה היטב עם מה שקדם לה, מה שבא אחריה ומה שעוד יבוא, עד כי דורות העתיד לא יקבלוה כאירוע היסטורי יבש ועבש, מעלה אבק, חסר טעם ופשר, אלא כמאורע חי וחיוני בתולדות העם. משמע, מן הדין להכניס את השואה למסגרת הטעמים של מסורת הברית, להשית עליה את טעמי הברית הנצחית באשר בהם, ורק בהם, יש על-מנת להבטיח כי מותם של ששת המיליונים במיתות שונות ומשונות על-ידי הנאצים ועוזריהם אכן יקבל את פשרו החיוני הראוי לו וזכרם יקובע ויונצח לעד בתודעה ההיסטורית הישראלית המונומנטאלית.
|
|
|
|
|
"עד מתי ניטול על עצמנו את האשם בכל עניין? הפלשתינים מסרבים לשבת איתנו אפילו למו"מ, אבל אנחנו אשמים שאין שלום. הם רוצחים מתפללים, אבל אנחנו אשמים שלא תיאמנו. הם רוצחים משפחה שלמה ותינוקת במיטותיהם - "אבל למה הם גרים באיתמר בכלל?!". הם רוצחים בנו, כי לא רוצים בנו גם בגבולות 67!" (השרה לימור לבנת, כנסת ישראל, 28.4.11).
|
|
|
|
|
שלום קתרין אליזבט, או, בשמך המקוצר והנסיכותי קייט, אשר ששני מיליארד בני אדם בכל רחבי העולם (לא ספרתי, אבל זה האומדן) ראו אותך בשעה שלוש עשרים וחמש מתנשקת, לראשונה כאישה נשואה, עם בעלך הטרי. "צרפתייה קלילה" תיארו פרשני הנשיקות את נשיקת הבתולין הראשונה שלכם כזוג נשוי. שיהיה. אני לא יודע האם ואם כן מי וכיצד, קייט, הכינו אותך לחיי המלכות העתידיים שלך, אבל דבר אחד בטוח וודאי: ליידי די את לא תהיי. גם אם תיסעי לפעמים בכרכרה מלכותית עתיקה, מראשית המאה.
|
|
|
|
|
