בכל ניסוי הנעשה בבני אדם יש קבוצת ניסוי וקבוצת ביקורת. ציר פילדלפי נותן לנו אפשרות לראות באופן ברור תהליכים הפועלים על אותם אנשים, פליטי 48', משני צידיו תחת שלטון מצרים בדרום רפיח ותחת שלטון ישראל בצפון רפיח.
בדרום רפיח יש דממת קבר. פליטי 48' שם אינם רוצים להקים מדינה. בצפון רפיח פליטי 48' מאד רוצים מדינה ורוצחי נשים וילדים יהודים ומפוצצים טנקים ונגמ"שים של הצבא היהודי לשם כך. הסיבה להבדל התהומי נעוצה בהבדל בין התרבות הערבית לתרבות המערבית. מתברר מיום ליום בעירק, שכדי לשלוט על מוסלמים צריך מישהו בדמותו של סאדם, אסד או מוברק, שפותרים כל בעיה במחיקת רובעים שלמים על יושביהם.
ציר פילדלפי היווה את זירת הניסוי האנושי. מיד לאחר שהמצרים קיבלו את מחצית רפיח, פליטי 48', שגדלו וחונכו תחת שלטון התרבות הישראלית המערבית, ערכו הפגנה ברפיח הדרומית. כעבור שעה קלה הגיעה משאית, פרקו חיילים עם מקלעים וירו, לא כדורי גומי, והרגו כ-60 איש ופצעו עשרות אחרים, עלו בצורה מסודרת למשאית וחזרו לבסיסם.
זו היתה הפעם הראשונה והאחרונה שהיתה הפגנה של פליטי 48' תחת שלטון מצרים. בצד הישראלי התנהגות אותם פליטי 48' שונה לחלוטין. בישראל מייד פותחים בוועדת חקירה, כי דם ערבי יקר מדם יהודי. בישראל בג"צ מתערב ומונע הריסת מבנים המסכנים את חיילי צה"ל. במצרים הדמוקרטית שופט בג"צ שיצפצף - יעלם.
ציר פיילדלפי מראה לנו דיי בבירור, אם כי לא לקציני הצבא הבכירים בסדיר ובמיל., שמצרים לא רוצה שלום אף יותר מסוריה, שלא רוצה שלום. סוריה טורחת להעביר נשק לגבול ישראל-לבנון, לא ישירות לגבולה עם ישראל. מצרים מעבירה כמויות עצומות של נשק מרפיח המצרית שבבעלותה לרפיח הישראלית במנהרות. אם מצרים היתה מעוניינת בשלום אז היא בתוך שעות היתה מביאה כוח צבאי גדול ויורה ומשמידה את מעבירי הנשק, או מוחקת רבעים שלמים כמיטב המסורת הערבית.
מצרים יכלה אם רצתה להתחיל את המדינה לפליטי 48' ברפיח המצרית בסגנון של "רפיח תחילה". מצרים לו רצתה יכלה להקים נמל, שדה תעופה, מערכת לטיהור מים ותחנת כוח, זאת ללא כל קשר לישראל. אך כנראה שהם לא רוצים שלום וגם לא רוצים את מדינת פליטי 48'.
חונטת הגנרלים השולטת בישראל מתקופת רבין כמעט ברציפות, כנראה לא מבינה דבר בפוליטיקה בין-לאומית, לא מעריכה חיי אזרחים יהודים, וגם לא מבינה כיצד לפעול במצב מתמשך זה של מלחמת טרור בעצימות נמוכה, היא מחכה לפקודות אך לא הפנימה שהיא בשלטון וצריכה לתת הוראות. נראה שאנחנו זכאים לשלטון טוב יותר שמעריך ומאריך את חיינו ושלטון זה כנראה לא יבוא מהגנרלים, אותם צריך לשלוח הביתה לכתוב זיכרונות, ולענות על טיעוניו הקשים של אל"מ עמנואל וולד.
ושוב כדאי ללמוד מטורקיה שהיא מדינה דמוקרטית ומוסלמית איך טיפלה בטרור האיום של ארגון מרצחי נשים וילדים למען החירות (להלן קישור למעשי הזוועה של ארגון "שחרור" זה -
www.ataturk.com/pkk/pictures.shtml ), שרצה שעל קטן מטורקיה הענקית למען 4 מיליון כורדים, אזרחי טורקיה. הדרישה היתה לשטח יחסית קטן לשטח ישראל כחצי מגודלה של חדרה.
ארגון מרצחים זה גבה מחיר של כ-30,000 אזרחים ממזרח טורקיה. הארגון קיבל סיוע גלוי מסוריה ואנשיו אומנו עם אנשי חיזבאללה ולוחמים מפליטי 48' בבקעת הלבנון. עבדאללה עוצ'אלן, בוגר מדע המדינה באוניברסיטת אנקרה, הצטרף בשנות השבעים, לארגון לשחרור חבל הכורדים, שהוקם בשנות ה-60. כתוצאה מהיכרותו המעמיקה עם עקרונות הדמוקרטיה, חיסל את כל מתחריו בארגון והפך למנהיג תנועת ה-PPK.
בראשות בולנט אצ'ביט (לא גנרל) בשנת 1997, פלשה טורקיה כ-300 ק"מ לתוך סוריה וחיסלה אלפי מרצחים. בסוף השנה איימה במלחמה על סוריה אם זו לא תחסל את מחנות ה-PKK. בשנת 1998 ה"מוסד" הטורקי פוצץ את מטה ה-PKK בלב דמשק. כשסוריה הבינה שהאיום רציני, לא כמו איומי הסרק של ישראל, גירשה את עבדאללה עוצ'אלן לרוסיה וסגרה את פעילות הארגון בסוריה. ממשלת טורקיה הפעילה לחץ על רוסיה והוא גורש גם משם. המוסד הטורקי תפס אותו מחוץ לשגרירות יוון בניירובי קניה בדרכו לשדה התעופה בפברואר 1999, תוך התעלמות מריבונותה, אך מתוך נחישות גדולה (אצלנו המושג לא קיים).
בנאומו לאחר תפיסתו של עבדאללה עוצ'אלן, אמר בולנד אצ'ויט שיש פתגם טורקי - "למה להרוג נחש שלא הכיש", שמדינות אירופה אימצו אותו אך כשהן יוכשו הן יתחילו להבין למה צריך להרוג את הנחש. הוא הוסיף וביקש ממדינות אירופה לא להתערב בענייניה הפנימיים של טורקיה, לא לתת חסות לטרוריסטים רצחניים ובפניה ליוון, שהעבירה החלטה בפרלמנט על מתן חסות לעבדאללה עוצ'אלן, פנה ואמר שהוא מקווה שתוכל פתור את בעיותיה עם טורקיה, לא על-ידי מתן חסות למרצחים. בפניה לקהילה הבין-לאומית ביקש לא להפעיל לחץ על מערכת המשפט הטורקית, שהיא בלתי תלויה בממשלה ובפרלמנט.
אתם מדמיינים לעצמכם בדמיון הפרוע ביותר שישראל היתה מסוגלת לפלוש לרפיח המצרית ולישר שלשה רחובות, ואחרי כן לאיים במלחמה על מצרים עד לסיום מעבר של כדור אחד ממצרים לישראל? תודו שלא. אבל החונטה, הגלותית, המתרפסת לעומת זאת מודה למצרים על שרותי התיווך שנותנת לישראל עם המרצחים פליטי 48'.
המתווך מעביר נשק לרוצח ומתווך בין הנרצח לרוצח.
