בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
|
|
|
בסנאט לא בטוחים אם ניתן לממן את החמקן החדש ואצלנו הזמינו כבר עשרות מטוסים מהדגם ● לאן נעלמו מיליארד שקלים? ● למה כדאי לשתוק בחקירה במשטרה? ● ועל העיר שנחסמה לה יחדיו
הסנאט ידון ויחליט ועדת השירותים המזויינים של הסנאט האמריקני דורשת מהפנטאגון להציע חלופות זולות יותר למטוס הקרב העתידי האף 35, שמחירו הוכפל והגיע כבר ל-103 מיליון דולר למטוס, ללא מע"מ ואגרת רישוי. הסנאטורים האמריקנים חושבים שאפילו ארה"ב הגדולה לא יכולה לאפשר לעצמה לקנות ולתחזק מטוס כזה יקר. רק אצלנו חיל האויר הישראלי כבר הזמין 20 מטוסים כאלה, ובדרך יש הזמנה לעוד איזה 40-50 נוספים. הייתה אומנם מחשבה לקיים דיון רציני בכנסת אם אנו זקוקים בכלל למטוס היקר הזה, שליכולות המשוכללות שלו אין אפילו כל יריב באיזור, אבל אז התברר שמישהו הקדים לנו את הדיון וקבע את ההחלטה: אלפי המפגינים שעלו ביום הנכבה על הגדר בגבולות סוריה לבנון ועזה, בדרכם ליפו אשדוד וחיפה.
|
|
[צילום: AP]
|
|
|
ציפי לבני באה מבית ישראלי צנוע, פטריוטי וישר דרך. והאיכות ניכרת. אבל חבל שלפעמים היא שוכחת את מושגי ההדר עליהם היא גדלה: מנהג היה בדור של אבותיה, הפוליטיים והביולוגיים גם יחד, שכאשר ראש ממשלה יוצא לחו"ל בשליחות מדינית, האופוזיציה כאן משתתקת ומתייצבת מאחוריו, לפחות כלפי חוץ, בהודעה שזה נציגנו ואנו נותנים לו גיבוי מלא ומייחלים להצלחתו. אח"כ, כשהוא חוזר, אפשר לשלוף ציפורניים ולמרוט את שערו. זה לא היה רק ענין של כבוד לאומי. הייתה בזה גם תבונה פוליטית פולנית קטנה. לעולם אינך יודע מראש אם המנהיג יחזור ממסעו מוכה וחבול, ואז אפשר יהיה לשחוט אותו בפומבי כמי שביזבז את האשראי הציבורי שנתנה לו האופוזיציה, או שיחזור (חלילה) עם הישגים – ואז הם יחשבו להישג של כולם, כולל האופוזיציה. ציפי שכחה זאת הפעם, תקפה את ביבי בפומבי לפני נסיעתו ויצאה לבסוף לא כל כך חכמה. אל תזלזלי במסורת הכבוד, ציפי. היה בו משהו, בהדר הז'בוטינסקאי הזה. את הדגל הלאומי שלו אומנם נשאו בגאווה הבית"רים, מסוגם של בגין, איתן לבני וחבריהם מהמצודה, אבל החוכמה שבבסיסו הייתה של הליברלים, מסוגם של שמחה ארליך, אברשה שריר וחבריהם מהבורסה.
|
|
[צילום: AP]
|
|
|
מי שרוצה להבין למה פרט למס הכנסה, ארנונה, מס בריאות, ביטוח לאומי, מס רכישה, והיטלי דלק (מה שכחתי?) אנו מוסיפים עוד 16% מע"מ לכל מה שאנו קונים, מוזמן לקרוא אצל מבקר המדינה איך הצליח משרד הפנים לבזבז 1,000,000,000 (מיליארד) שקל עבור תעודות זהות חכמות "ביומטריות" שלא קיימות עד היום. 15 שנה מתעסק משרד הפנים בנושא, מיליארד שקלים כבר הוצאו ושולמו, מכרזים פורסמו ובוטלו, אבל תעודות הזהות הלאומיות שלנו עדין מודפסות ברמת איכות ובטיחות של כרטיס חבר בסינמטק. והיופי הוא שלאיש מהפקידים הללו אין אפילו שמץ של בושה על הפנים. מהשר ועד המנכ"ל וכל הסמנכ"לים עם הרכב הצמוד והשכר המנופח. משרד הפנים. הפרצוף של מנגנון המדינה.
|
|
[צילום: פלאש 90]
|
|
|
זה ש"ישראל היום" של שלדון אדלסון חגג עם ביבי בגליון שהודפס למחרת נאומו בקונגרס האמריקני, זה עדין לא מוכיח שנתניהו הצליח בארה"ב. רק מי שראה את מהדורת הזעם האבל והדיכאון עימה יצא באותו יום עיתון הארץ, מבין את גודל ההישג.
|
|
[צילום: פלאש 90]
|
|
|
יום ירושלים מתקרב וטרקטורים מתחילים לחמם מנועים לעלות עליה. לא להרוס, חלילה. רק "להצדיע". ההתיישבות החקלאית ו-53 מועצות אזוריות יגיעו ביום שני לצעוד בירושלים ולהצדיע לה, ולחסום רחובותיה כמקובל. תודה. בשאר ימי השנה מוטלת משימת חסימת העיר על הרכבת הקלה, שיש לה כבר שביתת עובדים עוד לפני שיש בה נוסעים, בימי שישי היא מוטלת על מתפרעים ערבים בהר הבית, בשבת על מפגינים חרדים מ מאה שערים, בימי חול על אוטובוסים ארוכים דו-מפרקיים שנתקעים בסימטאות שתוכננו לדיליג'אנס, ובשעות הלחץ במרכז העיר גם על חפצים חשודים עם רובוט משטרתי שמרחרח סביבם. תושבי רחביה וטלביה מקבלים גם את שיירת מכוניות ראש הממשלה שמהבהבת וצופרת וצועקת בהיסטריה, אבל זה שירות שניתן רק לשכונות יוקרה. תודה להתיישבות ולכל הצועדים שיעלו השבוע לחסום בגופם את רחובות העיר ויתנו לנו יום מנוחה. בשאר ימי השנה אנו נחזור ונעשה זאת לבד.
|
|
[צילום: לע"מ]
|
|
|
עוד לפני שנמסר לפרקליטיו חומר החקירה בעניינו, זכה ראש עיריית רמת-גן צבי בר לקרוא את החומר מפורסם בעיתונות. כמוהו יכל כל הציבור לקרוא את פרוטוקול חקירתו במשטרה. לפחות את אותו פרוטוקול שמישהו במשטרה או בפרקליטות בחר להדליף. זכות הציבור לדעת היא לגיטימית, אבל לרשויות החוק אין זכות להדליף מתיקים שבידיהם פרוטוקולי חקירה שלא נמסרו אפילו לנאשם. הדלפה כזו היא הסתה, מניפולציה, שימוש לרעה בכוח השררה וזה מה שמביא אנשים לקבוע, וכנראה בצדק גמור, שהמשטרה והפרקליטות הם גורמים בלתי הגונים ומפרי חוק שלא ראויים לאמון. נותר להגיע למסקנה: לשמור על זכות השתיקה בכל חקירה, לא לענות לשום שאלה ולהכתיב לפרוטוקול שזה בגלל שהחקירות מודלפות על-ידי הרשות. אם אתה אשם ויש למשטרה ראיות נגדך, ממילא כל עו"ד יגיד לך שעדיף לשמור בחקירה על זכות השתיקה ולהשיב רק בביהמ"ש לכתב האישום באמצעות עו"ד. ואם אתה לא אשם, ממילא אין למשטרה ראיות וזה לא יגיע למשפט. אבל למה לך להקל על עבודת משטרה ופרקליטות שעוסקים בהדלפות?
|
|
תאריך:
|
27/05/2011
|
|
|
עודכן:
|
27/05/2011
|
|
אברהם (פריצי) פריד
|
|
|
כותרת התגובה
|
שם הכותב
|
שעה תאריך
|
|
1
|
|
יוסי מזרחי
|
27/05/11 15:29
|
|
2
|
|
דני בז
|
27/05/11 15:53
|
|
|
|
urixo
|
28/05/11 08:45
|
|
3
|
|
עידן סובול
|
27/05/11 15:56
|
|
4
|
|
שמה תוכה
|
27/05/11 16:35
|
|
5
|
|
אהרן מיטל
|
27/05/11 19:53
|
|
|
|
הארכיאולוגים
|
28/05/11 07:27
|
|
|
|
פשע סגר את הלביא
|
29/05/11 12:47
|
|
6
|
|
דני בז
|
29/05/11 01:12
|
|
אני יליד הנרטיב של בן לעם סגולה. זה הנרטיב שקנה לו מקום של כבוד בין כותלי בית הספר, בו עשיתי את ראשית צעדיי כילד הבא להיכל ההשכלה.
|
|
|
עשרות המתים ומאות הפצועים, גברים, נשים וטף, שנרצחו על-ידי ו/או בסיוע הפעיל של משוחררי העסקות הקודמות, השמות התמונות והקברים, זעקת ההורים, האחים והבנים נבלעת בדציבלים מחרישי האוזניים של מערכות ההגברה המקצועית שמפעילים יועצי תקשורת ומעצבי דעת קהל מגויסים ומתנדבים. גם העובדה כי הכניעה חסרת הפרופורציה עשויה להביא לגל סיטונאי של חטיפות איננה מהווה גורם שמעכב את ההתגייסות הטוטלית של התקשורת הישראלית לסוגיה.
|
|
|
העיתונות בישראל היא, אפשר לומר, בעלת אופקים אוניברסאליים רחבים יותר מאשר עיתונים רבים במערב, לרבות מערב אירופה וארה"ב. לעומת זאת העיתונות שלנו (כלומר העיתונאים הישראלים) - חלק גדול ממנה נסחב לעתים לקרתנות והדימוי שלה, ברובו, מתקבל כפרובינציאלי. לדוגמה: ההתייחסות של עיתונאים לויכוח הפומבי בין נשיא ארה"ב לבין ראש ממשלת ישראל היא כאילו התייחסות למאבק בזירה בין שני מתאגרפים או ליד שולחן בין מכופפי זרוע, או כאילו מדובר באיזה שני עסקנים שמתמודדים ב"פגוש את העיתונות" באחד הערוצים שלנו.
|
|
|
חיינו הם כמו נדנדה בלתי נשלטת בין אופטימיות של פסגות, לבין פסימיות של תהומות, בכל הקשור לסכסוך עם הפלשתינים. לאורך כל הוועידות והכשלונות, ההסכמים והמשברים. כך היה בעבר וכך גם עתה, אחרי הנאומים של אובמה ונתניהו.
|
|
|
בנימין נתניהו, בסרבנותו ליוזמת שלום – ישראלית, אמריקנית, אירופית או ערבית, ובהמירו מדיניות בצחצוחי לשון - מהווה סכנה לעתיד ישראל ולעתיד הציונות.
|
|
|
|