נגיד בנק ישראל הוא כלכלן בעל שם עולמי, יוקרה, כבוד והערכה מקצועית ואישית. ולא רק לתפארת המליצה. ימים ספורים לאחר שהגיש מועמדות לתפקיד היוקרתי של מנכ"ל קרן המטבע הבינלאומית, פסלה מועצת המנהלים של הקרן את מועמדותו על הסף בנימוק "טכני". המועמד, עטור התהילה והיוקרה המקצועית והאישית, אינו עומד בקריטריון הגיל – לפיו נקבע כי מועמדים לניהול הקרן אינם יכולים להיות מי שגילם עולה על 65. פישר מבוגר בשנתיים.
עד כמה שההחלטה נראית מגוחכת, על-רקע התארכות תוחלת החיים בשנים האחרונות והתפתחות מדעי החיים, הרפואה וכל הקשור, ואף שברור שפישר במלוא כוחו המקצועי והאישי - החלטת מועצת המנהלים של קרן המטבע קובעת עובדה. פישר לא יעמוד בראש הקרן וזהו.
נגיד בנק ישראל ידע עוד בטרם הגיש את מועמדותו שיהיה קושי מבחינת תקנון הקרן להיבחר. לא מפני שאין לו כישורים, יוקרה או הערכה - אלא בדיוק בשל סיבת הגיל, שבגינה נפסל לתפקיד, בסופו של דבר, עוד בטרם התקיים דיון של ממש במועמדותו.
פישר החליט להתמודד על התפקיד ממש ברגע האחרון, ומכיוון שאיש לא יחשוד בו בטיפשות או בנאיביות, כנראה שהייתה לו סיבה שבגללה החליט כך. אולי קיבל הבטחה מוקדמת והעריך כי יוכל לצלוח את המחסום. הוא, כמובן, לא יגלה לנו ואנו לא נדע.
אבל כל זה פחות מעניין. מה שחשוב יותר הוא מה קורה מכאן ואילך.
מה שקובע הוא מה שהרבנים, המקבלים משכורתם מקופת המדינה, קובעים
