תודה לממשלת ישראל ולמשטרת הגבולות ולכל העוסקים בשמירה על בטחוננו, על ההגנה הנחרצת ועל האמירה הברורה והתקיפה: הבית שלנו לא הפקר, ואנחנו לא פח הזבל של העולם, וזכותנו לא לאפשר לכל מיני מסיתים ומחרחרים להיכנס אלינו, ובוודאי שזו חובתנו למנוע העברת כלי משחית וחומרים לבניית כלים אלה, שמכוונים אלינו. אנחנו חיים תחת איום מתמיד בסביבה שאומרת בגלוי שכל מטרתה היא חיסול מדינת ישראל, לכן עדיף לנקוט בפעולות מניעה, מאשר לאפשר לרעה החולה הזאת לחדור אלינו ובכך להעמיס על גב חיילינו עוד מוקדי סכסוך ועוד הפגנות ועימותים, ולהעמיד שם עוד תחנת שידור המשדרת בשידור ישיר תמונות מבוימות שהיו לנו לזרא.
הכיסוי התקשורתי של המשטים הללו הוא מוגזם, וזה בדיוק מה שהם מחפשים - א ק ש ן, ואם אין - אז הבה ונמציא אותו. האזור שלנו סיפק לתקשורת העולמית הרבה אקשן. זה נוח מאוד לעבוד באזורנו, אפשר להתאכסן במלונות חמישה כוכבים ויותר, אפשר להתחכך באנשים נעימים ומסבירי-פנים, ולפעמים חכמים ואנשי שיחה מעניינים. אפשר ליהנות מאוכל טוב, מנופים יפים, לסייר בערים כמעט אירופיות, בלי הרבה סכנות, ובין הסמטאות של כמה מהערים הללו, אפשר לסדר סט ולביים בו סצנות ממדינות עולם שלישי, או יותר נכון מהמדינות המוסלמיות סביבנו. למה להסתכן יותר מדי בדיווח ישיר ממדינות מוכות אסון, אם יש לנו כאן תפאורה דומה ושחקנים מאומנים לתפקידים הספציפיים הללו.
ולזקנים הסניליים, ולכל "פעילי השלום", אני מבינה שלכל אחד מכם יש את הגעגוע שלו לחזור לרגעי השיא של חייו. חלקכם רוצים להחיות שוב את חווית ההפגנות בקמפוסים, בשנות השישים. חלקכם קיבלו כל מיני פרסים על פעולות "הומניות" ונשרו אל תהום הנשייה, ורוצים להזכיר לנו שהם עדיין כאן, ועדיין עושים פעולות הרואיות. וחלקכם חיילים במהפכה האיסלאמית המחופשים לאנשי שלום, לכו ועשו שלום קודם בנפשכם ואחר-כך בבתיכם, ובמדינותיכם, החזירו את הגזלות שגזלו מדינותיכם מהעמים שנכבשו על-ידי מדינותיכם, פצו את העמים שנכחדו ועברו שואה על-ידי מדינותיכם, ובעיקר בקשו סליחה ומחילה על הפשעים שביצעתם נגד האנושות, אתם האחרונים שיש לכם זכות לשפוט מישהו או לייעץ ולהעביר ביקורת על מישהו.
ובאשר לנו ולכל אלה המלהגים עלינו מהמסך הקטן ורוצים גם הם את חלקם בנתח התקשורתי, ואומרים "נו, אז מה כבר יכול להיות, אם נאפשר לכמה זקנים סניליים להניף דגלים ולצעוק ססמאות". ובכן, לא, מדינת ישראל לא צריכה לייבא מפגינים ומסיתים מחוץ, יש לנו די משלנו, ומותר לנו לא לאפשר לכל פורץ גבול להיכנס לביתנו ולעשות ככל העולה על רוחו. איש מאנשי השלום הללו, לא היה נותן לנו לבוא למדינתו ולהדליק ולהתסיס את הפלגים המסוכסכים שם.
אם באמת אנשי שלום אתם ובאמת ממניעים הומניים אתם פועלים, שוטו בספינותיכם לטורקיה והושיטו עזרה לפליטים מסוריה, שוטו לאפריקה המוכה ברעב ובמחלות, שוטו לדרום אמריקה, לערי הקרטונים, לפאבלות, שם משוועים לעזרה. מדוע אינכם מושיטים יד למי שבאמת זקוק נואשות לעזרה, האם האזורים הללו לא אטרקטיביים מספיק עבורכם?
ולסיום - לכל רודפי הספינים, הרייטינג, ולבמאי האקשן, לכו וחפשו לכם סט חדש, כי די נמאסתם, ואפילו התמימים והטיפשים שבינינו הבינו שאתם עוסקים בייצור ובביום חדשות, ולא בסיקור אמיתי. מי שמבקר בארץ, בכל חלקיה, מתפעל מיופייה ובעיקר מהעובדה "שמשם רואים הכל אחרת ושבעצם די נעים ובטוח לטייל כאן; חשבנו שיש מלחמות ברחובות, ושנורא מסוכן לבקר בישראל".
קחו את ספינותיכם ואת פחי הדלק שהבאתם כדי להבעיר את האזור הזה, והשתמשו בהם בבתיכם. לו באמת אנשי שלום אתם, וכוונותיכם נקיות, הייתם בוחרים בדרכים יותר יצירתיות ויותר צנועות להביא את השלום. השלום יבוא, אך לא על-ידי אנשים כמוכם, ולא על-ידי פרובוקטורים, ולא על-ידי טריקים תקשורתיים זולים.
ולכוחות הביטחון שלנו - "שאפו".
