המחלוקות בין הדמוקרטים לרפובליקנים בנוגע להגדלת תקרת החוב, ממחישות את הלך הרוח האמריקני ומראות את אחת מהסיבות לכך שהמשבר הנוכחי פרץ. כל אחד מהצדדים מעוניין לדאוג אך ורק לצד שלו, במקום לשים את האינטרס של המדינה מעל הכל. לארצות הברית יש חלון זמן של מספר ימים לנטילת אשראי שיאפשר פדיון של האג"ח הממשלתי בתחילת אוגוסט. תהליך נטילת האשראי וההתארגנות לוקח זמן, ואם נבחרי הציבור האמריקני לא יתעשתו, ארצות הברית תמצא את עצמה במצב של חדלות פירעון.
סביר להניח כי עשן לבן יעלה בסופו של דבר מהדיונים הקדחתניים, ושני הצדדים יגיעו לפשרה שתציל את אמריקה מחדלות פירעון והתנפצות החלום האמריקני. יחד עם זאת, הגדלת תקרת החוב, שעומדת כרגע על סכום בלתי נתפס של 14.3 טריליון דולר, הינה בבחינת טיפול בסרטן על-ידי אקמול. הממשל בוושינגטון לא יכול להמשיך ולהסתמך על הגדלת החוב, והוא חייב לדאוג להכנסות מבית, כאשר הכלי המיידי הוא העלאת מיסים. אולם, ההוצאות של האזרח האמריקני הולכות וטופחות, בעיקר בגלל עליית מחירי הדלק, שהם אחד מהמדדים החשובים שהאזרח האמריקני הפשוט מודד באמצעותם את תפקוד הנשיא שלו. לכן, אובמה צריך לנהוג בזהירות פן ישלם מחיר פוליטי כבד בשם הצלת הכלכלה.
ממשל אובמה ייכנס בקרוב לשנת בחירות שתמנע מרפורמות חיוניות רבות להתבצע. כבר כעת, רבות מהרפורמות שביקש אובמה ליישם, לא יצאו לפועל בסופו של דבר, עקב הרוב הרפובליקני בקונגרס, שנועל את הממשל הנוכחי. למעשה, עד הבחירות בשנה הבאה, קשה לראות איך ממשל אובמה מתמרן בין רצונותיו לחולל רפורמות, לבין ההתנגדות של הרפובליקנים.
אז מה צפוי?
משבר החוב בארה"ב, שבהחלט אפשר כבר לכנותו משבר, אף על-פי שהוא עורר גלים קטנים הרבה יותר מהמשבר האירופי, עוד טרם חלחל לשווקים הפיננסים. כל הדרכים מובילות להורדת דירוג של אג"ח ממשלת ארה"ב, ואם השווקים התרסקו כשהורידו את הדירוג למדינות ה-PIIGS מדי שבוע, הזעזוע בשווקים צפוי להיות גדול הרבה יותר.
ולאופטימיים שבינינו, תמיד קיים הסיכוי הקלוש שהצרכן האמריקני יחזור לצרוך במלוא כוחו, יתניע את גלגלי הכלכלה ויגדיל את קופת המדינה, כך שבסופו של דבר היא תחלץ מפשיטת הרגל. אך כרגע זה נראה רק כחלום ורוד של
ברננקי, גייטנר וחבריהם.
