|
|
לא ליד הבית [צילום: פלאש 90]
|
|
|
|
|
כתבתי לאחד הגולשים בנתניה שטען: "היסטורית הרסו את העיר הזאת ראשי העיר הקודמים, בכך שאישרו בניית כמות כל כך גדולה של דירות קטנות, שהפכו לשכונות מצוקה, שמשלמות ארנונה נמוכה עם בעיות בגבייה. נתניה רוצה ללכת לאפיקים אחרים. בעניין הזה צודקת פיירברג לחלוטין".
בני אדם זה אתיופים.
בני אדם זה עובדים ברשתות מזון.
בני אדם זה אנשים פשוטים שמגדלים ילדים בתנאי עוני, אבל ילדיהם לבושים יפה, מחונכים, ונעימים לסביבה.
את בני האדם הללו, שכבה רחבה מאוד בישראל, אתה לא אוהב.
אתה מוכן לומר שאני טינופת באומרי לך את הדברים הללו בפנים (ולמרים פיירברג) - אבל מוכן לראותם חיים (ואולי אפילו לתרום להם נדבה בעוברך לידם) רחוק מעירך.
אתה חושב שאם אנשים לא הצליחו להגיע להייטק - הם חייבים לגור רק בבאר שבע... בירוחם... במטולה... או באזרביז'אן.
אינני רוצה לומר לך שאתה (ופיירברג) גזענים - שהרי אינך שונא רק שחורים, מרוקאים, או רוסים נחשלים. אתה שונא "מכל טוב" הארץ, ולכן קשה לקרוא לך גזען.
אבל יש דבר חמור יותר מלהיות גזען - וזה שונא בני אדם בלי ב.מ.וו או מרצדס.
אני לעומתך, אוהב בנשמתי כל אדם שבקושי מגיע לשולחן כדי לאכול עליו את מתי מעט המזון שהצליח ללקט.
אני לעומת ראש העירייה שלך, אוהב לשמוע את האנשים הפשוטים הללו צוחקים, שרים, ו... הולכים לעבודה אצל החברים העשירים שלך.
מילה אחת לעשירים הללו: גם אותם אני אוהב.
אני מכיר עשירים רבים שגם הם בני אדם מקסימים, וחלקם חברים טובים שלי. זה לא מונע ממני להקיא על ראש עירייה שאינה מוכנה להזיז את התחת שלה ולהתאמץ למצוא פתרונות סבירים - גם לאנשים שאלוהים לא חנן אותם במזל שההיא ממפעל הפיס תתקשר אליהם. כי חוץ ממזל לקבל כסף רב שיעניק להם זכויות לגור גם בנתניה - יש להם הכל, ולפעמים נדמה לי שיותר מלך ולפיירברג ביחד.
