שתי החלטות פשוטות יכולות לשנות פני המשק, למנוע כשלי שוק ההון ולשפר ניהול החברות הציבוריות.
האחת מינוי דירקטורים בחברות יעשה על-ידי ועדת איתור שתבחן ותבחר את המועמדים לפי מקצועיותם ויושרתם. השנייה,הדירקטורים יבחרו לפי שיעור האחזקה שלהם בהון בחברת האם ובשרשור בחברות הבת . אם הציבור מחזיק ב70% מההון - תבחר ועדת האיתור ותמנה 70% מהדירקטורים.זה הצדק בהתגלמותו זו גם הנוסחה הכלכלית היעילה המבטיחה מניעת החלטות אינטרסנטיות.
אשר להצעה הראשונה המתייחסת לוועדת איתור מועמדים, אין כל קושי ביישומה. זוהי החלטה של מאסדר (רגולטור) שיכולה להתקבל על-פי תקנה או הוראה. נבצר מלהבין מדוע עד כה סירבו לקבוע בחירת דחצ"ים בדרך זו. הניסיון עד כה הראה שהדירקטורים שנבחרו על-ידי ועדות האיתור השונות היו אנשים ראויים במומחיותם וביושרתם. ועדות האיתור לבחירת דירקטורים, בבנקים למשל, בחרו דירקטורים מסוגים שונים שהשלימו זה את זה ואפשרו הרכב מאוזן לדירקטוריון. אני מניח שדירקטורים אלה, שאין להם אינטרס, ממלאים את תפקידם באומץ ובאמונה.
ההצעה השנייה לגבי מינוי דירקטורים לפי שיעור האחזקה בהון , הרי שהיא מהווה מהפכה בדיני החברות ודורשת שינוי בחקיקה . היא גם תיתקל בהתנגדות גדולה ביותר , שכן היא מנטרלת למעשה את כוח בעלי השליטה ואת כוח המוסדיים. ההצעה היא הגיונית וצודקת. מנטרלת בעיית הריכוזיות והבעלות הצולבת ומיתרת תקנות וסעיפי חוק רבים, חוות דעת ופרשנויות . בכך היא גם תייעל את הניהול. אין גם צורך בתלות ברצון המוסדיים וובשיקוליהם. הדירקטורים המקצועיים שיבחרו הם נאמני הציבור וייצגו נאמנה הציבור ואת טובת החברה.
יטענו כמובן טענות שונות ומשונות. בחלקן משפטיות כפגיעה בזכות הקניין שהיא זכות חוקתית . אך האם רק לבעלי השליטה יש זכות קניין ? מה עם זכות הקניין של הציבור? מה עם ניגודי האינטרסים?
אפשר לבצע המלצה זו בהדרגה כפי שנעשה במעבר ממניות למוכ"ז למניות על שם.
ביצוע שתי ההצעות הנ"ל ירפא במידה ניכרת את חוליי ניגודי האינטרסים , ייתן תשובה לריכוזיות וייעל תהליך קבלת ההחלטות.בעלי השליטה יהנו מהדויוודנדים וישפיעו לפי חלקם בהון. זוהי הגינות ויעילות כלכלית. בשעתו הציע לי מנכ"ל סולל בונה ,שרגא רוטמן ז"ל, לבטל את זכות החתימה של מנהל שגרם לנזקים ולא ניתן היה לפטרו. בבת אחת פתר את הבעיה . כך בבת אחת , בביצוע המלצה אחת, אפשר לפתור את הבעיה של הריכוזיות- בדרך הוגנת , צודקת ויעילה.