מיום כניסתם לתפקיד, האחד כראש
ממשלה, והשני כסנשו-פנשו במשרד אשר על האוצר, הולעטנו בטבלאות מחמיאות להישגי הביצוע שלהם. בטקסים - בהם כיכבו הרבה מצגות וגרפים - הופיע הזוג ביבי ושטייניץ על המרקעים בשירת הלל לביצוע מרשים. במוצאי שבת (6.8.11) הבהירו להם נחילי אדם ברחובות הערים, שאינם חשים את טיב הביצוע.
רבע מיליון אזרחים יצאו לרחובות עם רוח גבית של מאות אלפי אזרחים שנשארו בבתים, כי הטבלאות של הזוג ביבי-שטייניץ הן עבורם בבחינת - "בלגינא קיש קיש קריא". עוצמה רטורית ריקה מתוכן לא עבדה על אזרחי ישראל, שיצאו לרחובות לבטא עוצמת פער בין כמיהה לצדק חברתי ובין מצגת מפנטזת, המספרת כמה טוב לאזרח.
נכון שהמשק הישראלי צמח בשנת 2010 וצפוי לצמוח גם בשנת 2011, אבל
הזוג ביבי-שטייניץ לא השכילו להבין שצמיחה זו אינה מחלחלת אל חלק הארי של האוכלוסיה העובדת, לכן יצאו נחילי אדם לרחובות. מצגות וטבלאות של ביבי אינן מהוות סכר בפני התפרצות כשלי שוק רבים, הנגועים ביחסי הון-שלטון ובמשטר תאגידי חזק.
האזרחים שמילאו את הרחובות מקרית שמונה בצפון ועד אילת בדרום, באו לרחובות כפטריוטים ישראלים, מודאגים מהתוואי השלילי, בו נעה כלכלת ישראל ועל סיפונה חברה ישראלית מודאגת מהאיום על הלכידות החברתית לנוכח עוצמת קוטביות מעמדית מצמררת.
הטבלאות של הצמד ביבי-שטייניץ אינן מדברות למאות האלפים, העובדים בחברות כוח-אדם בשכר מחפיר של 22 שקל לשעה ללא זכויות סוציאליות.
סנשו-פנשו אחר, בשם
אופיר אקוניס, כיכב בימים הראשונים של המחאה בכל אמצעי התקשורת. הוא צעק לעבר כל מיקרופון: "חלק קטן ממארגני העצרות בשבועיים האחרונים הם חבורה של אנרכיסטים".
אני מודאג ממי שהיה שנתיים יושב-ראש ועדת הכלכלה ולא השכיל לתפוש, שזו מחאה של החברה העובדת, החשה שהיא הולכת לשום מקום. חברה עובדת שהפנימה, שהיא עסוקה בהישרדות יומיומית ולכן החליטה להתריס. את ההתרסה הזו לא רצה או לא השכיל להבין חבר בכנסת ישראל בהתפרצות דמגוגית ושטחית כנציג ההון של מר תשובה נגד ההון האנושי של ישראל.
מאות אלפי אזרחים החליטו, שהם לא ייתנו למסכי עשן של ביטחון ותקציבי ביטחון לסמם אותם. הם קיבלו במחיאות כפיים סוערות את קריאתו של סופר ואינטלקטואל ערבי, בן העיר נצרת, עודה בשאראת:
"יהודים וערבים, ערבים ויהודים מסרבים להיות אויבים".
למרות הסתה גזענית נגד הציבור הערבי, המהווה חמישית מאזרחי ישראל, ונגד מנהיגותו הנבחרת, היינו עדים למפגן אחווה מרשים. קהל הרבבות הריע לסופר עודה בשאראת, שהתייחס לנס המתרחש בסאונה של חום ולחות בחודש יולי, שקרא
"כי הגיע הזמן, שהמאבק הזה יהיה מאבק של כל העשוקים, יהודים וערבים".
ההמונים שקראו לצדק חברתי הבהירו לביבי נתניהו ולמלחכי הפינכה כמו אופיר אקוניס: "ביבי, יש לנו כוח, לא תוכל אותנו למרוח". הם הבהירו באלפי הסיסמאות: "התשובה להפרטה - מהפכה", "אנשים ונשים לפני רווחים". כן, בסאונה ובלחות של יולי ואוגוסט חלה מהפכה תודעתית בציבור הישראלי, שקץ בקפיטליזם חזירי מבית מדרשו ההגותי והביצועי של ראש ממשלתנו
בנימין נתניהו.
