תיקון 17 לחוק החברות, שנדון בהרחבה בעיתון גלובס, הביא להגברת הפיקוח על חברות פרטיות המנפיקות אג"ח ומסיבות טובות. מדובר על עשרות חברות שגייסו כסף מן הציבור (גם הנפקת אג"ח למוסדיים היא הנפקה לציבור) ובשינוי מחברות ציבוריות אחרות לא התנהלו בשקיפות. התיקון יחייב חברות אלה, שחלקן שייכות לקבוצות גדולות (דלק תשובה-גדות, אחים עופר-צים, ממשלה-אגרקסקו) וחלקן קטנות, למנות גופי ביקורת ולהבטיח פיקוח ובקרה על הניהול הכספי והדיווח, למנות יו"ר ומנכ"ל בנפרד, למנות דח"צים ללא זיקה לבעלי השליטה ולאשר עסקות חריגות בוועדת הביקורת והדירקטוריון. התיקון החיל על חברות אלה כללי ממשל תאגידי דומים לאלה החלים על חברות בורסאיות.
עם זאת, קיימות חברות גדולות ואף גדולות מאוד הנשענות על כספי הציבור שאמנם לא הנפיקו מניות או אג"ח, אך במובן הכלכלי והערכי הן ציבוריות לא פחות מהחברות הנסחרות בבורסה ומחברות האג"ח שתיקון 17 חל עליהן, והן אינן חייבות בכל דיווח לציבור. חברות אלה עשויות להחזיק בנתח נכבד משוק שירותים או מוצרים, גם חיוניים, ואם הן אינן עומדות בהתחייבויותיהן הנזק הנגרם לשורה ארוכה של ספקים, נותני שירותים, לקוחות ועובדים הוא גדול ורב.
דוחותיהן של חברות אלה פתוחים רק בפני הנושים הגדולים (בנקים, חברות ביטוח) ואלה גם הבטיחו עצמם בדרך של שיעבוד שוטף או ספציפי ואף ערבויות אישיות. הנושים הקטנים והבינוניים שסיפקו לחברה כזו סחורות או שירותים, או שילמו מראש מקדמות וכמוהם גם העובדים, בדרך כלל אינם מובטחים, הם בתחתית רשימת הזכאים לתשלום במקרה שהחברה קורסת ובמקרים רבים מגיעים בעצמם לפשיטת רגל. למרבית הצער, ראינו מקרים רבים כאלה בשנים האחרונות.
בהולנד מחויבות חברות גדולות בחשיפת דוחותיהן לציבור. גם בישראל רצוי כי לספקים, ללקוחות ולעובדי חברות גדולות שלהתנהלותן השלכות ציבוריות, יהיה המידע מול מי הם עומדים. אז יוכלו לקבל החלטה מושכלת האם ברצונם להיות בקשר עסקי עם החברה, להמשיך להעניק לה אשראי ספקים או לשלם לה מקדמות, והעובדים יידעו האם תנאיהם הסוציאליים אכן משולמים בפועל לגופים הפנסיוניים והביטוחיים. מדובר בין השאר בחלק מחברות הדלק, יצרניות המזון, רשתות המזון או התרופות, חברות שמירה, ניקיון ואחזקה, חברות רכב ותחבורה, חברות בנייה המוכרות דירות לציבור, חברות ממשלתיות שהן ציבוריות מעצם הגדרתן ועוד.
המחלוקת הקיימת כיום בין תנובה לבין מבטח שמיר ורשות ניירות ערך לגבי פרסום דוחות תנובה בעצם מיותרת; על-פי הגישה המוצגת כאן, תנובה על שלל ספקיה, לקוחותיה ועובדיה בוודאי שאינה ציבורית פחות ממבטח שמיר, המעניינת רק ציבור מוגבל שהשקיע בה. דוחות תנובה מעניינים את הציבור מעצם גודלה ושליטתה בשוק ולא מפני שמבטח שמיר רכשו כעשרים אחוז ממניותיה. כמובן שהדוחות לא יחשפו סודות מסחריים העלולים לפגוע בחברה, אך ניתן יהיה לעמוד על מצבה.
בשנת 2005 הכין כותב שורות אלה הצעת חוק לפיה חברות כאלה יחויבו בפרסום דוחות לציבור, גם אם אינן נסחרות בבורסה. ההצעה הועברה והוסברה למספר חברי כנסת, והיא אכן הונחה על שולחן הכנסת ביום 27.7.2005 וחתומים עליה
גדעון סער, שר החינוך דהיום, וחברי הכנסת דאז רצאבי ובריזון, כולם דווקא מחסידי השיטה הליברלית בכלכלה. התפזרות הכנסת והבחירות שלאחריה מנעו קידום ההצעה. האירועים האחרונים מחייבים חזרה להצעה ואישורה כתיקון לחוק החברות. כללי הדיווח יבטיחו מידע שהציבור זקוק לו.
להלן הצעת חוק החברות (תיקון - חברה שלציבור עניין מהותי בה), לפיה הסעיפים הבאים יוספו לחוק החברות התשנ"ט-1999:
1. בסעיף 1, אחרי ההגדרה "חברה ציבורית", יבוא: "חברה שלציבור עניין מהותי בה - חברה שמחזור עסקיה עולה על מאה וחמישים מיליון ש"ח בשנה, או מספר לקוחותיה עולה על אלפיים בשנה או מספר ספקיה עולה על חמישים בשנה, ומספר עובדיה עולה על חמש מאות, ואינה חברה ציבורית".
2. יוסף סעיף 145א. "חברה שלציבור עניין מהותי בה, תגיש לרשם ולרשות ניירות ערך דוחות או הודעות כפי שיקבע שר המשפטים בתקנות באישור ועדת חוקה חוק ומשפט של הכנסת, ותפרסמם בדרך שתקבע בתקנות האמורות".
3. יוסף סעיף 267א. "היה לנושא משרה בחברה שלציבור עניין מהותי בה יסוד סביר להניח שהחברה לא דיווחה כנדרש בסעיף 145א. לחוק, או שכללה בדיווח פרט מטעה או שחסר פרט מהותי, יפנה לבית המשפט בבקשת אכיפה".
4. יוסף סעיף 253א. "נושא משרה בחברה שלציבור עניין מהותי בה, חב כלפי נושי החברה ועובדיה חובת זהירות לגבי הדיווחים החלים עליה בנוסף לאמור על-פי כל דין".
ברור שכל המספרים המופיעים בהצעה אינם מקודשים, אך העיקרון ברור. ברורה גם המתקפה הצפויה של לוביסטים, בעלי עניין ואחרים כנגד ההצעה, אך היא משתלבת יפה במטרות כל הוועדות שמונו לאחרונה לטפל במחאת האוהלים, הריכוזיות, המחירים (ובוודאי גם ועדות נוספות). לא למותר לציין כי גם הצעתנו לפתרון שכר הבכירים בדרך של ראיית תשלומים לבעלי השליטה כדיבידנד (ראה גלובס מיום 27.2.11) משתלבת בעבודת הוועדות האמורות. הבונוסים במיליונים שקיבלו אנשי אי.די.בי על הצלחת עסקת קרדיט סוויס בשנים 2010-2008 היו מביאים לפי הצעתנו לשיתוף של הציבור בחגיגה כאשר השקעה זו עדיין נחשבה להצלחה.
