מפלגת העבודה קיימה ביום ב' (12.9.11) את הפריימיריז לראשות המפלגה. ארבעת המתמודדים השקיעו מאמץ רב בקמפיינים ברשת, בפייסבוק ובטוויטר. אבל יום הבחירות עצמו היה ארוך מאוד במטה המפלגה ובמטות המתמודדים. הפעם, בניגוד לבחירות הקודמות, מפלגת העבודה החליטה ללכת על בחירות בשיטת הפתקים. זאת, ללא מסכי מגע וללא מערכות מיחשוב שמסוגלות לתת תוצאות בזמן אמת, והכי חשוב - מעצימות את אלמנט השקיפות והאמינות של הבחירות ומונעות זיופים.
לא זה היה המצב לפני שלוש שנים, בפריימריז שנערכו בפברואר 2008. מפלגת העבודה הייתה אז המפלגה הראשונה שהלכה על בחירות ממוחשבות מלאות. היא עשתה זאת בעזרת חברת טלדור, שהעמידה לרשות החברים מסכי מגע והקימה מערך מיחשוב משוכלל שנפרש בכל הארץ. אבל תקלות מחשב, שחלקן היו קשורות בכלל לתקלות ברשת התקשורת והחשמל, גרמו לעצירת הפריימריז. ראשי המפלגה דאז קיבלו רגליים קרות, ובהחלטה לא רציונאלית בעליל ביטלו את הפריימריז. אלו נערכו שוב כעבור יומיים בצורה ידנית רגילה.
בין טלדור ומפלגת העבודה החלו חילופי האשמות הדדיים, שבסופו של דבר הובילו לתביעה שהגישה מפלגת העבודה נגד טלדור בסך 6 מיליון שקלים. לאחר שכל הצדדים נרגעו, ביטלה מפלגת העבודה את התביעה שלה נגד טלדור.
אף אחד לא מזלזל כמובן בחומרת התקלה שאירעה בפריימריז של 2008. זהו מצב שאף אחד לא היה רוצה להיקלע אליו שנית, בוודאי לא חברה כמו טלדור. בכל הכנה לפרויקט מיחשוב, ולו הפשוט ביותר, נלקחת בחשבון האפשרות של תקלות כגון אלו שהיו באותם פריימריז. הסבירות לתקלות אלו נאמדת בדרך כלל באחוז או שניים בודדים, אבל כאשר האחוז הזה מתממש, הנזק שהוא גורם שקול ל-100% של תקלות בפרויקטים אחרים. יש להניח שלא בקלות ויתרה מפלגת העבודה על פיצוי בסך 6 מיליון שקלים.
השאלה היא - "מה עשו האנשים שמפעילים את המחשבים האלו כדי למנוע אותן?". תחקיר שנערך גילה, כי לכישלון הלא נעים הזה היו אחראים שני הצדדים - ואולי אפילו במידה שווה, אבל כל זה שייך להיסטוריה. אם מפלגת העבודה רצתה לנחם את עצמה, היא בוודאי הייתה יכולה לעשות זאת על-ידי צפייה בפריימריז שנערכו במפלגות האחרות, קדימה והליכוד, גם שם לא הכל הלך חלק.
