גם בעידן בו דומה שהשחיתות חדרה לכל פינה בחיים הציבוריים שלנו, הודעת הפרקליטות בפרשת מרכב"ה היא רעידת-אדמה. אם החשדות יתאמתו, מדובר בכך שהשחיתות הגיעה למקום שהוא קודש הקודשים של נכסי הציבור והשמירה עליהם: אגף החשב הכללי במשרד האוצר.
את חשיבותו של האגף ניתן לראות בדף הבית שלו. "החשב הכללי מהווה יחידת מטה בתוך משרד האוצר, האחראית על תחומים ייחודים בעלי השפעה מרכזית ורחבה על פעילות הממשלה", מוסבר שם. ואז נמנים תפקידיו: ביצוע תקציב המדינה, ניהול נכסי המדינה, חתימה על חוזים והתקשרויות שעורכת המדינה, מימון פעולות הממשלה, ניהול החוב הממשלתי, גיוסי הון, החשבונאות הממשלתית והדוחות הכספיים של המדינה, ביצוע פרויקטים מרכזיים בשיתוף המגזר הפרטי, מכירת הבנקים שבהסדר, ביצוע ביקורת פנימית במשרדי הממשלה בנושאי כספים.
וזה לא הכל. חשבי המשרדים הם אנשי החשב הכללי וכפופים לו, וזהו מקור השליטה העיקרי של האוצר בנעשה ביתר המשרדים. כאשר שרים ומנכ"לים מתלוננים על כך שהאוצר הוא השליט האמיתי והם כבולים לו - כוונתם בראש ובראשונה לחשבי המשרדים. אי-אפשר להוציא אף אגורה בלי אישור של חשבי המשרדים, ובעקיפין - של אגף החשב הכללי.
אם יתברר שגם כאן אפשר היה לתת ולקבל שוחד - המשמעות חמורה הרבה יותר מכפי שאפשר להעלות על הדעת. נחזור שוב על כמה מתפקידי האגף: חתימה על כל החוזים הממשלתיים, מכירת הבנקים, ניהול פרויקטים במיליארדים. אם את אלו אפשר להטות בשלמונים, הרי שאין שום פינה בשירות הציבורי החסינה מפני שחיתות.
בימיו של
ירון זליכה כחשב הכללי, הצטייר האגף כלוחם החריף ביותר (ואולי החריף מדי) בכל סטייה מטוהר המידות והמינהל התקין. זליכה דרש שהמדינה תקיים את התחייבויותיה עד הפסיק האחרון, ושכך יתנהגו גם ספקיה ומי שבאים איתה במגע. האם יתברר שדווקא בתקופתו חדרה השחיתות אפילו לאגף שלו, והגיעה ממש עד דרג אחד בלבד מתחתיו?
בכל מקרה, החשדות הללו מחייבים בדק-בית מעמיק ומיידי באגף החשכ"ל. אסור לחכות לכתב אישום, ודאי שאסור לחכות לפסק דין. האגף הזה כל-כך חשוב ומרכזי, שכל עיטוש בו עלול להפוך לדלקת ריאות. וכאשר מדובר במדינה שכבר הוחלשה משורה של מחלות באיבריה האחרים, דלקת ריאות עלולה להיות קטלנית.
