18 שנים מלאו השבוע להסכם אוסלו האומלל, ונדמה כאילו מיותר לפרט עד כמה כל הנחות היסוד שלו התנפצו אחת לאחת בקול רעש גדול, בדם ובדמעות. גם לדברי מי שלא נסחף בחזונות המזרח התיכון החדש של שמעון פרס, וגם לדעת מי שלא ראה מעבר לדלת שלום של אחרית הימים, אוסלו היה אמור להביא לשיפור דרמטי של מצבנו הביטחוני, לעליית מדרגה במעמדנו הבינלאומי, לניצחון ה'מתונים' ברחוב הפלשתיני, ולפתרון חלק ואלגנטי של המתחים בין המגזר הערבי הישראלי ובין מדינתו, שנובעים מדאגת הערבי הישראלי לאחיו הפלשתיני הנתון תחת כיבוש.