בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
|
|
|
המילכוד של עו"ד וינרוט במשפט השוחד
|
נניח שהשופט יגיע למסקנה על בסיס הראיות שהצטברו בתיק, שניתן להרשיע רק את שוקי ויטה בקבלת שוחד, ואילו את וינרוט יש לזכות כיוון שהראיות נגדו, ככל שהן נוגעות לכוונה הפלילית, לא עברו את הרף הדרוש להרשעה. האם הציבור יקבל תוצאה שכזו? האם התקשורת תעבור על כך לסדר היום? והרי תוצאה שכזו, כשלעצמה, היא סיפור עיתונאי, הלא כן?
|
עו''ד יעקב וינרוט. פסק דין גם בבית הדין של התקשורת [צילום: פלאש 90]
|
|
|
|
|
עבירת השוחד היא כידוע עבירה דו-צדדית, שבה יש נותן שוחד ומולו מקבל השוחד שהוא עובד הציבור. אכן, בדרך כלל הנותן והמקבל "נעשים לב אחד" לצורך ביצוע עבירת השוחד ושניהם כאחד מורשעים ונענשים. אבל אפילו החוק אינו רואה סימטריה גמורה בין הנותן ובין המקבל - באשר עונשו של הנותן הוא שבע שנות מאסר ושל המקבל עשר שנים (בהקשר זה יצויין אגב, שרמת הענישה הנוכחית מהווה החמרה לעומת המצב ששרר עד לאחרונה שבו עונשו של מקבל השוחד היה שבע שנות מאסר ושל הנותן - מחצית מעונשו של המקבל). מרמת הענישה השונה שבין המקבל לבין הנותן, וכן מאופן ניסוח החוק, ברור איפוא שהמחוקק ממקד את שבטו במקבל השוחד. הסיבות לכך שהמחוקק מחמיר יותר עם המקבל, שהוא עובד הציבור, ברורות על פניהן, ועל כל פנים לא נרחיב בהן כאן. אלא שבנוסף לחוסר הסימטריה לעיל, ייתכנו מצבים שבהם יורשע רק אחד מהשניים (המקבל או הנותן) ואילו חברו יזוכה. בעיני הדיוטות תוצאה שכזו נראית ממבט ראשון בלתי סבירה ואולי אף לא צודקת, שכן לכאורה היכן שיש נותן שוחד יש גם מקבל שוחד ולהפך. אבל כאמור התוצאה הזו שבה מרשיעים רק צד אחד ומזכים את חברו היא אפשרית בהחלט מבחינה משפטית. תוצאה בלתי סימטרית שכזו יכולה לנבוע ממגוון גורמים הנוגעים לקבילות ראיות או לכך שלא ניתן להוכיח את הכוונה הפלילית של אחד הצדדים, וכיוצא באלה. וכאן בעצם טמון המילכוד של עו"ד וינרוט (ומבחינה עיונית גם של שוקי ויטה המואשם יחד עימו): נניח שהשופט היושב בדינם של השניים יגיע למסקנה, על בסיס הראיות שהצטברו בתיק, שניתן להרשיע רק את שוקי ויטה בקבלת שוחד, ואילו את וינרוט יש לזכות כיוון שהראיות נגדו, ככל שהן נוגעות לכוונה הפלילית, לא עברו את הרף הדרוש להרשעה. ובכן, האם הציבור הרחב יקבל תוצאה שכזו? האם התקשורת תעבור על כך לסדר היום? והרי תוצאה שכזו, כשלעצמה, היא סיפור עיתונאי, הלא כן? ומכאן לשאלת השאלות: האם השופט, שעה שיכתוב את פסק הדין, יוכל לנתק עצמו ולהתעלם מהמתקפה ומההמולה הציבורית והתקשורתית הצפוייה במקרה חריג שכזה? והרי כידוע, המשפט אינו מדע מדויק - עד ששופט מנוסה יכול לכתוב פסק דין משכנע, ובו-זמנית לכתוב פסק דין עם תוצאה הפוכה - משכנע באותה מידה. ובכן, היוכל השופט להיות עבד למצפונו ולכתוב פסק דין במשפט מתוקשר שכזה - תוך התעלמות מוחלטת מהצפוי לו בבית הדין של התקשורת? אשרי המאמין.
|
תאריך:
|
02/10/2011
|
|
|
עודכן:
|
02/10/2011
|
|
יוסי דר
|
המילכוד של עו"ד וינרוט במשפט השוחד
|
|
|
כותרת התגובה
|
שם הכותב
|
שעה תאריך
|
|
1
|
|
אשם.
|
2/10/11 14:48
|
|
2
|
|
רחב מהמסעדה
|
2/10/11 15:51
|
|
3
|
|
סטז'ר
|
2/10/11 16:21
|
|
4
|
|
רבניו
|
2/10/11 17:11
|
|
"הֲכַזֶּה יִהְיֶה צוֹם אַבְחֲרֵהוּ, יוֹם עַנּוֹת אָדָם נַפְשׁוֹ?" שואל הנביא ישעיה בפרק נ"ח פס' 5. שאלה העולה בתפילת שחרית של יום כיפורים, כשאנחנו מפטירים בישעיהו נ"ז 14 עד ישעיהו נ"ח 14.
|
|
|
מוצאי ראש השנה התנגש עם ליל שבת. כמעט, כמעט שקיעת השמש, כשכבר לא היה חם מדי ורוח קלילה סימנה שהסתיו מתקרב, יצאנו לטיול ערבית בשכונה. ריח עצים מן הגינה החדשה באוויר, ירוק בחצרות ואנחנו הולכים הליכה של שבת.
|
|
|
מאותו ערב שישי בו צפו אזרחי ישראל בראיון עם זהבית כהן בערוץ 2, החלה הספירה לאחור של כהן במסגרת תפקידה כיו"ר תנובה, וגם כיו"ר בית ההשקעות פסגות. הראיון איתה היה אות הפתיחה לחפירות שהתנהלו תחת רגליה של כהן עד היום בבוקר (א', 2.10.11), בו הודיעה על התפטרותה מתפקידה כיו"ר. כשלושה חודשים פעל שעון החול בעקביות עד לנפילה הסופית-אך-הצפויה של כהן מהתפקיד.
|
|
|
הפרק הראשון במסכת ה"חגים" מסתיים בשעות אלו – עברנו בשלום את ראש השנה ומה שנשאר זה יום כיפור, סוכות ולאחר מכן מנוחה עד לחג החנוכה. אלא מה, אם היו לנו ארבעה ימי חופשה שכללו, בין השאר, טונות של מזון וארוחות רבות, כבדות, משמינות, מיותרות אך אולי כמעט בלתי נמנעות, אזי מגיע לנו גם מתנה מהשלטון.
|
|
|
משה ליפשיץ, 1894 - 1940, היה משורר יידיש ומתרגם רב לשונאי, רב תחומי ורב תרבותי. כיהודי אוקראיני מבית חסידי, שלט במקורות העבריים. היידיש הייתה לשון היומיום שלו. בנעוריו היגר לווינה המעטירה, בירת האימפריה האוסטרו-הונגרית של הקיסר ירום הודו פרנץ יוזף, חביב היהודים. בווינה נכבש ללשון הגרמנית ועד מהרה שלט בה להפליא. ומאז הקדיש ללשון הגרמנית לא מעט מחילו ומיצירתו.
|
|
|
|
|
|
דרור אידר
השיח הרגשי על העסקה עם חמאס משחק לידי מנהיגיו, הששים לסכסך בינינו קובעי המדיניות חייבים להתעלם מהרעש ולהתמקד בעיקר: מניעת תמריץ לאויבינו לשחזר את 7 באוקטובר, כלומר: חיסולם
|
|
|
דן מרגלית
יתכן כי בימים אלה אתם נושכים את השפתיים ומשלימים עם החלטות הנראות לכם בלתי נכונות לא, זה כבר לא זה, הממשלה בדרך להחלטות פליליות
|
|
|
רבקה שפק-ליסק
הרב הכריז למעשה, שכל עולם הערכים של האזרחים הלא חרדים הוא חסר משמעות מה שקובע הוא מה שהרבנים, המקבלים משכורתם מקופת המדינה, קובעים
|
|
הבלוגרים הנקראים ביותר ב- News1
|
|