|
בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
|
|
|
בניגוד לאַדֶמֶת או לחזרת, דתל"שת איננה מחלה. אנו הדתל"שים לא נטשנו את משפחותינו, את חברינו, ובמובן מסוים אפילו לא את החברה הדתית
|
|
ספידייטינג במערת צדקיה [צילום אילוסטרציה: פלאש 90]
|
|
|
|
|
כינוס בנושא 'הדתל"שים ודרכי התמודדות'
השבוע התקיים בירושלים כינוס בנושא 'הדתל"שים (דתיים לשעבר) ודרכי התמודדות' ובו נדונו נושאים כמו 'הסיבות לתופעה' ו'האם ניתן למנוע את התופעה'. בכינוס דיברו רבנים בציונות הדתית, אישי ציבור ואפילו מנהל מרכז גמילה מהתמכרויות. משניים מהרבנים המשתתפים אני עצמי אף זכיתי לינוק תורה, והערכתי אליהם גבוהה, אז כהיום.
אלא שישנו סוד קטן שאני חייב לגלות למשתתפי הכינוס - בניגוד לאַדֶמֶת או לחזרת, דתל"שת איננה מחלה. אנו הדתל"שים לא נטשנו את משפחותינו, את חברינו, ובמובן מסוים אפילו לא את החברה הדתית. יש מי שרואה בנו - ובצדק - מגזר נוסף בתוך 'המגזר'. את המטען היהודי שקיבלנו נישא איתנו לעד. הוא הפך לחלק מהדנ"א הערכי שלנו.
הדתל"ש החדש חי לו במרחב הלא-דיכוטומי שבין דתיות לחילוניות, וזה גם אולי עיקר החידוש שהתגלה לו לדתל"ש ושאותו הוא רוצה להביא לעולם - שהמרחב הזה איננו דיכוטומי. במרחב זה יוצר הדתל"ש רצף ארוך בין העולם הדתי לחילוני: הוא יכול לחיות חיים היונקים מעולם האמונה והיהדות, אך אינם מחויבים לטוטליות ההלכתית של עולם זה.
ברור לי שתפישה זו תהיה זרה עבור רבים. מיד ייזכר לו למשל הרמב"ם בהלכות תשובה על "המשומד לעבֵרה אחת", אך אנא הביטו אל החברה הדתית - מהחרד"לים ועד הלייטים - האם כולם מקפידים בה על כל התרי"ג קלה כחמורה? האם לא תמצאו שם רבים שעושים דין לעצמם ומקיימים מצוות מסוימות באופן חלקי ומאחרות הם מתעלמים כליל?
לא באנו לברוא דת חדשה. איננו מקדשים את 'היהודי הלא הלכתי'. כל אחד מאיתנו עבר מסע אישי ארוך כדי למצוא את מקומו המיוחד מול עולם היהדות. לו הייתם מזמינים דתל"ש לדבר בכנס הוא היה מספר לכם שלא פחות משהעזיבה היא עזיבת ההלכה, זוהי עזיבה של המחויבות לקודים של החברה. הוא גם היה מוסיף ומספר על הקושי בבניית אישיות עצמאית, ישרה ואמיתית עם עצמה, בחברה שיפוטית. והרי מכם למדנו את פירוש הנצי"ב מוולוז'ין על הפסוק "ויהי כל הארץ שפה אחת ודברים אחדים" - "ללמדנו שלא משום הדברים התעורר הקב"ה, כי אם בשביל שהיו אחדים, יהיו מה שיהיו". באושר אודה שזמנים השתנו. האחיינים שלי גדלים היום בחברה הרבה יותר פתוחה, מקבלת, ומכירה באינדיבידואל הפרטי.
ואתרום לכם עצה אחת - לכו בערב שבת לבית כנסת ספרדי. תמצאו שם אברכים מישיבות חרדיות, בעלי בית עייפים מעמל השבוע, וצעירים בלבוש המתאים יותר למועדונים. מעבר למנגינות הנעימות, תוכלו ללמוד שם בשעה אחת יותר מאשר בכינוס שלם.
|
| תאריך:
|
08/10/2011
|
|
|
עודכן:
|
08/10/2011
|
|
איתמר ברתור
|
|
|
|
|
|
כותרת התגובה
|
שם הכותב
|
שעה תאריך
|
|
|
|
1
|
|
דוד מנחם
|
9/10/11 01:34
|
|
|
|
2
|
|
ירון זכאי 1
|
9/10/11 11:41
|
|
אפילו ההלוויה של חנן, בעצם כמו כל מפגש איתו, הייתה אירוע של התרוממות רוח ושיעור באמונה. יותר משבכיתי שם מצער, בכיתי מאהבה והתפעמות. בכל לוויה אומרים שרוחו של הנפטר נמצאת איתנו בשעה שאנחנו מלווים אותו לבית עולמו, אבל מעולם לא חשתי את זה באמת ובאופן כל כך מוחשי. חנן פשוט היה שם, דיבר אלינו ושר איתנו דרך מילות מספידיו ושירת ילדיו, וכדרכו נתן שיעור מעמיק באמונה. חמישה עשר אלף איש, גילאי 15 עד 90, עמדו בדממה על הדשא של כפר עציון, והדור שלי, שזוכר את חנן יוצא לדרך בחבורה של עשרים או עשרים וחמישה אנשים, לחש לעצמו בעיניים לחות: ריבונו של עולם, מי ילד לנו את כל אלה?
|
|
|
|
|
קשה להבין מה עומד מאחורי ההחלטה האומללה של מליאת רשות השידור (עוד בתקופתו של המנכ"ל הקודם שקלאר), להוריד מלוח השידורים את "כך היה", מהתוכניות היותר מעולות ששודרו בישראל בשנים האחרונות.
|
|
|
|
|
כמידי שנה, גם השנה עולה הוויכוח המסורתי על אודות יום-הכיפורים. ניתן להכליל אפילו, ולומר שהוויכוח מתנהל בין חילונים למסורתיים-דתיים. וויכוח שמתנהל על-פני כל פלטפורמה אפשרית (כן, כן, השנה אפילו בפייסבוק הקרוב למקום מגוריכם!), ומדגיש פעם נוספת שהקרע הגדול בעם איננו נובע מצדק חברתי, אלא דווקא מצדק דתי.
|
|
|
|
|
מעריב הקדיש את עמוד 8 שלו בערב יום הכיפורים לכתבה, שחלקה אינפורמטיבית וחלקה הסתה פרועה, במורי ישראל. הרקע מעט נדוש ושחוק: החופשות של הילדים. העיתון הזכיר להורים, שלא הפנימו עדיין, שהחל ביום ראשון הקרוב, אחרי צום יום כיפור, הילדים לא חוזרים לבית הספר עד אחרי חג הסוכות. הם מחזירים "על החשבון" את ימי החופשה, שיקוצרו להם בקיץ 2012. זאת במסגרת מדיניות החופשה החדשה שהנהיג משרד החינוך. הרקע: קיצור החופש הגדול החל בשנה זו, והחזרת ימי החופשה במהלך השנה.
|
|
|
|
|
על-רקע הספרים השונים שנכתבו במהלך השנים על הגותו ודמותו של הוגה הדעות הנודע מרטין בובר, ספרה של לימור שריר בולט בייחודו. בספר זה מתארת לימור שריר מחדש את דמותו של בובר, חייו ומשפחתו מנקודת מבטה של נכדתו פרופ' יהודית בובר אגסי שגדלה בביתו של הוגה הדעות הנודע משחר ילדותה.
|
|
|
|
|
