על המחאה החברתית להצמיח כנפיים מדיניות

בחודשים האחרונים דבר גדול קרה. תושבי המזרח התיכון וסביבתו הבינו שעתידם נתון בידיהם. במהפכות שנודעו בתור "האביב הערבי", הבינה החברה הערבית כי על הנהגתה לעמוד לשירות העם ולא להפך. כך הושלכו דיקטטורים מכסאותיהם והחל תהליך קשה ומאתגר של דמוקרטיזציה. בקיץ האחרון נראה שהגיעה אותה רוח גם לישראל, או לפחות רוח דומה לאלה שמנשבת מיוון, ספרד ולאחרונה אף מניו-יורק. עכשיו כולנו יודעים שכאשר אנחנו נדרוש שינוי, באופן עיקש ובלתי-אלים, השינוי אכן יגיע.

עלינו לפעול כעת להבטיח שאותה רוח של מעורבות ועצמה אזרחית לא תאבד עם תחת הביורוקרטיה לקראת קיום בחירות בעולם הערבי או בפרטים של הרפורמות הכלכליות והחברתיות הדרושות בחברה הישראלית. זה חיוני עבורם ועבורנו כאחד להביא את המחאה החברתית לשלב הבא שלה, בו לפחות שני העמים השוכנים ממערב לירדן יפעלו יחד. עם מספיק אומץ וכנות, אנו יכולים לפעול במקביל לסיים את הסכסוך עוד השנה. אומנם פרשנים יבטלו את האפשרות הזאת כבלתי-אפשרית, אולם איזה פרשן היה צופה שהממשלה הקפיטליסטית בתולדות ישראל תאמץ דוח פרוגרסיבי כמו זה שחובר על-ידי ועדת טרכטנברג? אותם פרשנים הרי גם קבעו שבן-עלי, מובראק וקדאפי יישארו בכסאותיהם לעד.

הפרשנים, הציניקנים והספקנים התעלמו כולם מהכוח האדיר של האזרחים עצמם. בכל הנוגע לסכסוך הישראלי-פלשתיני, הרי שיש רוב שפוי בשני העמים שמחזיק בשאיפה לסיים את הסכסוך. אותו רוב גם מוכן לוותר על מימוש זכותו על הקרקע כולה בשם החיים. נקודה שנייה בנוגע לסכסוך הלאומי, היא שיש צורך בעם האחד גם בעם השני על-מנת לסיים אותו. לכן זה כנראה כ"כ קשה להוסיף את הסכסוך אל תוך סדר היום של מאבק העמים הערביים בשליטיהם המדכאים.

באופן דומה, אלה הסיבות בשמן חוששים ישראלים רבים כ"כ להוסיף את הנושא המדיני לתוך סדר יום המאבק למען איכות חיים בישראל. זה אכן קשה ומרתיע, אך אלמלא נתגבר על הקושי הזה, החדשות במזה"ת תמיד יסובו סביב מלחמות, אינתיפאדות, נאומים באו"ם ואודות אינספור קוקטיילים בפסגות שלום בלתי-מועילות למדי.

אם שני העמים לא יכירו את השותפים שלהם בצד השני, כמו גם יכירו בקיצוניים ששוכנים בקרבם, תמיד תישאר מעלינו תקרת זכוכית. אלמלא ניקח עוד צעד גם בתחום המדיני, לעולם לא נוכל לנסוק לגבהים שהפוטנציאל שלנו מאפשר. למען צדק חברתי ואיכות חיים אמיתיים, עלינו לאפשר למחאות החברתיות שלנו להצמיח כנפיים מדיניות ולעסוק באומץ גם בסיום הסכסוך הישראלי-פלשתיני.