אל בית האבלים של משפחת X ייכנס ראש הממשלה. הוא יחבק את אבי המשפחה, ורעייתו שרה תשוחח באמפתיה עם הילדים. כשיתפרץ מישהו מהצעירים על ראש הממשלה מדוע שחרר את הרוצח של משפחת X, יגערו בו המבוגרים ש"זה לא הזמן", וראש הממשלה יאמר לעיתונאים שאין אדם נתפש על צערו.
בסוף שבוע האבל יגיע ראש השב"כ לבית X, יצטרף לתפילות ואחר יכנס את ראשי המשפחה. לכתבים יאמר אחר-כך: "סגרנו מעגל. לפני דקות הודעתי למשפחה שהמנוול בא על עונשו וחוסל. הבטחתי בטרם העסקה עם החמאס שנוכל להתמודד עם המשוחררים, קיימנו!". כתב חצוף ישאל: אבל הוא כבר הספיק לרצוח שלושה בני משפחה?! "במלחמה בטרור אין מאה אחוז הצלחות, לפעמים מגיעים מאוחר, אבל מנענו את הפיגוע והרצח הבא", יאמר ראש השב"כ.
מהיכן אני יודע את התסריט? מהמקרה שבו קיפח את חייו הרב מאיר חי משבי שומרון על-ידי מחבלים משוחררים. להלוויה הגדולה הגיעו כמה מהשרים אותם ראיתי אחרי ישיבת הממשלה. אחד מבני המשפחה שצעק הושתק, כי "זה לא הזמן ולא המקום". לאחר זמן בא אלוף הפקוד לבשר לבני המשפחה שהרוצחים חוסלו בשכם. מאוחר מדי לגבי חי הצעיר, אלמנתו וילדיהם הקטנים.
זה יהיה מחיר נאום ה"אנחנו יכולים להתמודד" של
יורם כהן ראש השב"כ.
