מר חולדאי, כאן לא מקצצים ידיים, לא לרוצחים, לא לאנסים, לא לשודדים, ודאי לא לאנשים אשר חרב עליהם עולמם פעמיים (לפחות) - פעם אחת כאשר נרצחו הוריהם ואחיהם, ופעם שנייה כאשר ממשלת ישראל משחררת את הרוצחים השפלים.
שחרור של רוצחים ופדיון שבויים - הם נושאים סבוכים ביותר להחלטה, בכל שלב. אם משחררים, זה לא טוב, ואם לא משחררים, זה לא טוב. אין פה החלטות בין טוב לרע, אלא בין רע לרע יותר, בין נבלה ובין טריפה. ואלה הנפגעים מהשחרור הזה, ודאי אלה הנפגעים ממנו ישירות, רשאים למחות. וכעוצמת הפגיעה, כן סף המחאה אותו חייבת החברה לסבול.
איזה עונש קיבלו אחיו של גלעד שליט וחברתו על ה"מהומות" בטקס הדלקת המשואות? לא קיבלו שום עונש, לא "חתכו" להם לא יד ולא רגל, אפילו לא את קצה הציפורן. הם מצאו במה ציבורית עם תהודה, ועשו את המוטל עליהם. כן, הם בטח עברו על עשרים חוקים, אבל לא פגעו באיש, ולכן איש לא חשב אפילו על העמדה לדין.
נכון, זה מאוד לא נעים לראות אנדרטה מחוללת, על אחת כמה וכמה אנדרטה של ראש ממשלה, ועל אחת כמה וכמה אנדרטה של ראש ממשלה שנרצח - אבל זה ראש ממשלה שלנו, וזה הכבוד שלנו, ואנחנו, שקנינו חייו של אדם יקר אחד בתמורה לאלף מחבלים, מהם מאות רוצחים שפלים ונתעבים, חייבים לדעת לוותר על הכבוד בתוכנו, במצבים כאלה בהם משתעבדת האומה, לטעמי בצדק, לאינטרסים של איש אחד ומשפחתו הקרובה. אין באים חשבון על כבוד, אין מקפידים עם אחד שאיבד כבר את כל עולמו, כאשר אנו נותנים את כל עולמנו לאדם אחר.
ואם כבר מקצצים, אז מן הראוי היה ש"נקצץ" לחולדאי את הלשון. חולדאי הוא ראש עירייה, ואינו חייב להעלות על דל שפתיו כל מחשבה בלתי שקולה שעולה בראשו.
