|
בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
|
|
|
אני יכול להבין את התסכול והזעם, את הרגשת חוסר האונים והייאוש, את הכעס והעלבון, את הגעגועים הנוראים. אני יכול לדמיין את המחשבות, את נדודי השינה, את המתח, את האכזבה, את הצער, את הבכי, את העליבות, את הרצון הפשוט למחוק תקופה. אני לא יכול להבין את הסרת הדגל ואני לא יכול להבין את השבתו
|
|
נועם שליט. חסוך מאיתנו את הנפת הדגל מעל ביתך [צילום: פלאש 90]
|
|
|
|
|
אתמול הניף נועם שליט, אביו של גלעד את דגל ישראל על גג הבית, שנתיים לאחר שהסירו במחאה על הקיפאון במגעים לשחרור בנו.
אני יכול להבין את מאבקך לשחרור בנך. ניסיתי לאתר יהודים נעלמים בעצמי במשך 15 שנה והעליתי חרס בידי. נכון, הנעלמים לא היו בני משפחתי ובכל אופן. רשויות המדינה מוכרות לי, להוותי.
אני יכול להבין את התסכול והזעם, את הרגשת חוסר האונים והייאוש, את הכעס והעלבון את הגעגועים הנוראים. אני יכול לדמיין את המחשבות, את נדודי השינה, את המתח, את האכזבה את הצער, את הבכי, את העליבות את הרצון הפשוט למחוק תקופה. אני יכול להבין את התחושה של דיבור אל קיר ההולך ומתגבה, הולך וסוגר עליך מכל עבר. אני לא יכול להבין את הסרת הדגל ואני לא יכול להבין את השבתו.
ייתכן שרשויות המדינה אכזבו. קרוב לודאי. הרי ראינו במה באמת עסוקים ראשי הממשלה ושרי הביטחון. כמעט ודאי שאין להאמין למילה אחת מדברי ראשי המדינה. לא אז, לא במהלך האירוע ובודאי לא עתה כשהוא עומד להסתיים. מי שמאמין להם לוקח סיכון בלתי מחושב. הם הרי לא מאמינים לעצמם ו/או למלחכי הפנכה הסובבים אותם, ו/או לעוזריהם למקורביהם, תומכיהם, מצביעיהם, ידידיהם, חבריהם ובני משפחתם. ואגב, אין לי ספק שגם אלה לא מאמינים לראשי המדינה. עולם שלם המיר את לוחות הברית במערכת יחסי ציבור.
אבל להסיר את הדגל פירושו להגיד שהדגל לא ראוי. שהרעיון הציוני לא ראוי. שהתחייה הלאומית לא ראויה. סלח לי, מר שליט, אבל אלפיים שנות גולה, ומאה שנות ציונות גבו הרבה יותר מחירותו של חייל אחד ואפילו הרבה יותר מחייו של חייל אחד ולמרות זאת הן לא קבעו כי הדגל הוא דגל על תנאי.
הנפתו של דגל אינה מותנה בפטמה הנתחבת בפה. יש פטמה יש דגל , אין פיטמה אין דגל. מר שליט הנכבד, שמח בשמחתך, הנח לכולנו להשתתף בשמחתך עם חשש כבד בלב. אתה אדם ישר ואתה יודע בדיוק על מה מדובר. חסוך מאיתנו את הנפת הדגל מעל ביתך.
אם תביט היטב תראה שהדגל החוויר ופסיו הסמיקו מבושה.
|
| תאריך:
|
17/10/2011
|
|
|
עודכן:
|
17/10/2011
|
|
יהודה כסיף
|
|
ישראל הנחושה של אז, שלימדה את העולם שאין נושאים ונותנים עם טרוריסטים, הפכה היום לסמל מבזה של מדינה הכנועה לטרור שהישיר את עיניו אל מנהיגי מדינת ישראל שהשפילו מבטם בכניעה ההולכת ומתגברת ומסכנת את חייהם של אזרחי מדינת ישראל, כמו את מעמדה וקיומה של ישראל באזור הרצחני הזה
|
|
|
|
|
ממשלת נתניהו, בראשות השלישייה נתניהו, ברק וליברמן, נכנסת במושב החורף הזה לשנת הכהונה השלישית שלה. דבר בולט בכהונתה, הוא שסקרי דעת הקהל, הנערכים מעת לעת, מראים כי אין כלל קורלציה, בין עומס הכותרות והמאמרים המגויסים הנכתבים כנגדם בתקשורת לרבות בעיתון ידיעות אחרונות, במעריב ובהארץ, לבין דעת הקהל החיובית יחסית על הממשלה ועל ראש הממשלה. רצח האופי שעשו לנתניהו דרך משפחתו, לרבות על גבי אשתו שרה, אשר התחבר גם לרצח האופי שעשו לאהוד ברק, שר הביטחון, ולרצח האופי שעשו לשר החוץ ליברמן, הייתה "מלאכת מחשבת" מאסיבית, אשר בסופו של דבר לא הועילה. הציבור לא קונה זאת.
|
|
|
|
|
האידיאולוגיה הניאו ליברלית, שראשיתה בשנות השבעים של המאה העשרים, נחשבת לתשתית הרעיונית של מגמות ההפרטה בעולם כולו. התהליך הוביל להפרטת חברות ציבוריות רבות, מיקור חוץ של סחורות ושירותים והישענות הולכת וגדלה על חוזי עבודה לטווח קצר. התנהלות זו הוצדקה בעיקר על-ידי טיעונים של התייעלות ושיפור ביצועים של המגזר הציבורי בטווח הארוך.
|
|
|
|
|
אוי גלעד, טרם חזרת וכבר עוסקים במחיר. אוי גלעד, יזכירו לך ולכולנו את המחיר. אני מרחם עליך ועל משפחתך איך תשאו ב"אשמה" שתוטל על הרצון הכל כך טבעי של כולנו - להיות חופשיים.
|
|
|
|
|
גלעד שליט, החייל החטוף, אמור להיות מוחזר תמורת 1,027 מחבלים: 280 מהם מרצחים עם קבלות, ועוד 747 "מחבלי רקק". קרי: מחבלים "בלי דם על הידיים". "בלי דם על הידיים" זוהי כמובן מטאפורה לכך שאותם מרצחים ניסו, התאמצו, ועשו ככל יכולתם על-מנת לרצוח יהודים, אך "בגלל מסמר קטן", לא הצליחו לסיים את המלאכה. יש אולי עוד כמה אבחנות דקות בין המחבלים, אך אין ספק שמדובר במתועבים שבחלאות המין האנושי. נבלים, שלאחר מעשי הרצח, נתפסו, הובאו למשפט, והורשעו. הורשעו, אך לא הוצאו להורג. זאת בעיקר מכיוון שעם ישראל, ובמיוחד מערכת המשפט שלו, רחמנים בני רחמנים הם. כמובן, רחמנים על אכזרים. על אכזרים; לא קורבנותיהם. העסקה, ובמיוחד שחרור המרצחים הסיטונאי שבה, מעוררת, כצפוי, שמחה ואושר עילאי בקרב אנשי השמאל הקיצוני (הסמול), ועצב קשה בקרב נאמני ארץ ישראל ומשפחות הנרצחים. נראה, שרוב עם ישראל, שמצוי עתה באמצעו של תהליך שחרור מציפורני מעצבי דעת הקהל, חש מבוכה רבה לנוכח הקריסה הגדולה, אך לא שם את האצבע על היסוד המחפיר שבה, ומקבל את העסקה בעצב שקט.
|
|
|
|
|
