|
|
משה קצב. סמל של קלון [צילום: פלאש 90]
|
|
|
|
|
בעוד הפשע גואה ואין יום או שעה ללא אירוע עברייני תקשורתי, מצב שהפך לנורמה בעולם ה"שפוי" בכלל וגם בישראל בפרט, נשאלת השאלה מדוע כל הליך חקירתו ושפיטתו של הנשיא לשעבר משה קצב, נעשתה כפי שנעשתה? האם לעבריין שאינו מקושר היה מתאפשר משפט דה לוקס? האם חשוד בעבירות שונות משוחרר לביתו? או לרוב מוחזק במרתפי בתי המעצר אשר אינם מתאימים לחיות ובטח שלא לבני אדם? האם כל הליך החקירה בכלל היה מתקיים לולא טעותו של מר קצב בבואו להתלונן, כי חשב שהחוק לצידו?
ברור כי חבריו טוענים לחפותו, והמתלוננות שמחות להרשעתו, אבל חובה להבין כי העולם של היום חולה מאוד, הוא בנוי מתנועות לזכויות אדם, אשר כל כוחן הוא בעשיית רעש, כי בעולם של היום כללי המשחק נשארו במדויק כמו שהיו מימי בריאת העולם! והרי החטא הראשון כבר התרחש כמעט מרגע בריאת האדם, והיינו מצפים שהאנושות תלמד ותחנך לעולם יפה, בו נחייה ונאפשר לשונה ולאחר וגם לחלש לחיות; אבל עם חלוף השנים העולם נהיה יפה לחזק ולפושע, ומשום מה פחות יפה לחלש ולשונה, או מה שאפשר להגדיר כעולם יפה למקושרים הנבחרים והעשירים, והרבה פחות לכל השאר.
מ"סמל" - לקלון
גם שפיטתו של קצב, הדרך וההתנהלות, כולל ההכרעה, מראות שכאשר "אבד" הכוח, אזי החזק יכול להפוך להיות חלש, ובהיותו חלש איננו מוגן עוד, אך לא כך במקרה של קצב, אשר טעה וטועה לאורך כל הליך שהביאו למצב, בו מה שקוראים רבים ה"סמל" של המדינה, מסמל, הפך להיות לקלון! אבל קלון עם זכויות יתר יחסית למורשעים או לנחקרים אחרים, ללא קשר למוצאם, לשם שינוי!
אבל ה"סמל", האם הוא סמל? האם המדינה בכלל צריכה סמל מעבר לדגל? זו שאלה כבדה, במיוחד כאשר הסמל, מסתבר, יכול להיות לקלון!
גם אם נרצה להאמין לחפותו של קצב, אזי נשאלת השאלה מה גובר על מה? האם הסמל גובר על מערכת המשפט? או שההרשאה כולה הייתה בסיוע אדיר של המדיה החתרנית והחטטנית והרכלנית?
איפה היושר והצדק?
במדינה או בעולם שפוי, ה"סמל" זוכה לתנאים של "סמל", כי הוא סמל. אבל במידה שאינו סמל, אלא האשם, תמוהה מאוד התנהלותו של בית המשפט, אשר שוב מראה את כשלונה של מערכת המשפט, אשר הוכח בפעם נוספת, מערכת שקשה מאוד להאמין בה ולא רק בגלל התנהלותה, דבר שכיום ידוע לכל! והרי פעם הייתה זו מערכת שפיטה המוערכת והנקייה ביותר, והיום נראה כי זוהרה אבד, וזה דבר הידוע לכל מי שהוא בעל ניסיון, וזכה לקבל את "שירותיה" ועל בשרו למד כי זו מערכת בה המנצח הוא לא תמיד הצודק או הצדק.
ממערכת משפט ומעורכי דין היה מצופה שייצגו את היושר והצדק, אבל בעולם בו יש קשר בין מקושרים נבחרים ועשירים, למינויי שופטים והליכי הכשרת עורכי דין, קשה לקבל הצדק, לו כולנו משתוקקים. קניית עדי שקר הייתה ותהיה והפכה לחלק בלתי נפרד ממערכת שפיטה שאמורה להביא צדק, אך מביאה אכזבות מדי יום במיליוני תיקים. כי צדק קיים כנראה רק בכוכב צדק הנמצא במרחקים.
