גוף קיצוני ימני עלום המכונה "מטת ערים" פרסם השבוע דירוג עלוב של חברי הכנסת שמצטיינים ב"פעילותם הלאומית" שהיה מבוסס על מספר ההישגים של כל אחד מהם בכנסת.

את המקום השלישי בין ה"מצטיינים" תפס חבר הכנסת יריב לוין מהליכוד שצבר עד כה 27 הישגים רובם ככולם בתחום החקיקה. חוקים אלה נועדו לסרס את המערכת המשפטית, התקשורת והארגונים למען זכויות האזרח.

מקום זה מבטיח לו תמיכה רחבה של חוגי הימין לקראת הבחירות לכנסת הבאה אחרי שהוכיח שהוא ספק יעיל של סחורה פרלמנטארית קלוקלת.

ח"כ יריב לוין הפך בהדרגה באחרונה לאיש ריב ומדון בתחום התחיקה והצליח לקומם עליו חוגים רחבים בציבור החרדים לגורל דמותה החדשה של המדינה שהוא וחבריו מנסים להכתיב לנו.

ואמנם, הצונאמי בתחיקה הפוגעת אנושות באושיות הדמוקרטיה שמצויה בימים אלה בשיאה עלולה לצבור תנופה נוספת כאשר ועדת השרים לחקיקה בראשותו של שר המשפטים התלת-פרצופי פרופ' יעקב נאמן תדון ביום ראשון הקרוב בהצעת חוק דרקונית חדשה של ח"כ לוין.

הפעם מדובר בהגבלת זכות העמידה בבג"ץ, לא רק לארגונים חשודים בזיקה פוליטית אנטי שלטונית אלא גם בגופים ציבוריים בלתי תלויים מסוגה של תנועת אומ"ץ שנאבקת בתשע השנים האחרונות ללא לאות בשחיתות השלטונית ופועלת במקביל למען צדק חברתי, משפטי, רפואי וחינוכי.

זכות עמידה זו הוענקה לראשונה לעמותת אמית"י (אזרחים למען מינהל תקין וטוהר מידות) בראשית שנות התשעים ע"י נשיא בית המשפט העליון לשעבר אהרן ברק.

אמית"י הוקמה ע"י קבוצת אזרחים מתנדבים שהיה לי הכבוד להימנות עליה במטרה למלא חלל ריק שנוצר במשך שלושים שנה אחרי ש"שורת המתנדבים" המיתולוגית שפעלה בשנות החמישים בשנותיה הראשונות של המדינה שבקה חיים.

ה"שורה" הפסיקה לפעול בשנת 1959 בעקבות תביעת דיבה שנויה במחלוקת שהביאה לדיון משפטי נוקב בבית המשפט שבסיומו נגזר על חברי התנועה לשלם מכיסם קנס כספי גבוה.

הראשונים במדינה ששילבו מאבק בשחיתות עם פעילות חברתית

אחת העתירות הראשונות שהגשנו היה בעניין העמדתו לדין של שמעון שבס מנהל משרד ראש הממשלה בתקופתו של יצחק רבין ז"ל בגין מעורבותו בחקירה שהתנהלה אז נגד חברו הקרוב אריה דרעי.

פרקליטו של שבס עו"ד דן אבי יצחק תבע להטיל עלינו קנס לדוגמה בסך 100 אלף שקלים אבל השופט ברק הזדרז להבהיר לו כי המדובר בקבוצת אזרחים חפים מכל אינטרסים ששמירת החוק עומדת בראש מעייניהם.

התנועה לאיכות השלטון נוסדה כמה שנים לאחר מכן אחרי שכבר נסללה בפניה הדרך להגשת עתירות ללא הגבלה לבג"ץ.

גם תנועת אומ"ץ שהייתה התנועה הראשונה במדינה ששילבה מאבק בשחיתות עם פעילות חברתית נוהגת להשתמש בעתירות כאמצעי בדוק לתחזוק וחיזוק שלטון החוק במדינה.

חלק נכבד מהעתירות שהוגשו ע"י תנועות המתנדבים רשמו דפים מפוארים בשמירת שלטון החוק.

בעניין זה כדאי להזכיר הצעת חוק נוספת של ח"כ יריב לוין המטילה קנס כספי כבד בסך 300 אלף שקלים למוציאי דיבה. ח"כ מאיר שטרית מקדימה חבר לח"כ לוין בהגשת הצעת חוק זו ואף הציע להגדיל את הסכום ל 500 אלף שקל. פעילותו הנבזית של ח"כ שטרית נעשתה מסיבות שלא קשה לנחשן שחלקן כבר נחשפו בעבר.

אגב, החלום הגדול שלי הוא שח"כ שטרית יגיש נגדי תביעת דיבה ואפילו לא מבין הבין.

אם הצעת החוק להגבלת זכות העמידה בבג"ץ תתקבל, לא יוכלו ארגוני המתנדבים הפועלים למען מינהל תקין וטוהר מידות להגיש עתירות נגד צעדים שלטוניים שיגרמו עוולות שונות לאזרחי המדינה.

יקשה עלינו לערער על החלטות שגויות של גופי אכיפת החוק בעניין חקירתם, העמדתם לדין של אישי ציבור שסרחו ומעלו בכספי צבור, בהם שרים וחברי כנסת ממפלגתו של ח"כ יריב לוין.

לא נוכל לכפות על הקמות ועדות חקירה ממלכתיות לבדיקה בלתי תלויה ויסודית של אסונות שיתרחשו חלילה בגלל מחדליהם של אישי ציבור שיתחמקו מקבלת אחריות מיניסטריאלית או ארגונית.

קולנו לא ישמע כאשר יתהדקו מחדש קשרי ההון והשלטון ושרים, חברי כנסת, ראשי ערים ומנכ"לים של חברות ציבוריות שימשיכו להתעשר במהלך שירותם הציבורי וחלקם יהפכו למיליונרים.

ידנו תהיה קצרה גם מלהושיט סיוע משפטי לאוכלוסיות חלשות ופגועות שאין להן יכולת להתמודד באורח עצמאי ונחוש במישור המשפטי מול שלטון חסר רגישות.

חובה ציבורית ומוסרית להגן על המוסד השיפוטי העליון

אומ"ץ רחוקה מלהיות חסידה שוטה של בית המשפט העליון. יש לנו טענות למכביר כלפי שופטי בג"ץ בגין החלטות שונות שהם קיבלו בעתירות שהגשנו.

להלן כמה דוגמאות:

• בשעתו הגשנו עתירה בדרישה להקמת ועדת חקירה ממלכתית לבדיקת מחדלי מלחמת לבנון השנייה. שלושת שופטי בג"ץ שדנו בעתירה חייבו אומנם את הקמת הוועדה אך הנשיאה ביניש החליטה לערוך דיון נוסף בהרכב של שבעה שופטים. ארבעת השופטים שנוספו להרכב לו התנגדו להקמת הוועדה וכך נוצר מצב שבו ארבעה שופטים התנגדו להקמת הוועדה מול שלושה שופטים שהמשיכו לתמוך. עד היום אני מתקשה להבין את התנהלותה של ביניש ואני רק יכול לנחש.

• שופטי בג"ץ דחו כמה עתירות שהגישה אומ"ץ נגד היועץ המשפטי לשעבר מני מזוז ופרקליט המדינה משה לדור בגלל אי הגשת כתבי אישום נגד ראש הממשלה לשעבר אהוד אולמרט בגין ביצוע עבירות פליליות לכאורה. העתירה הבולטת ביותר הייתה קשורה בפעילותו של אולמרט לסייע לאילי הון לרכוש את בנק לאומי.

• שופטי בג"ץ דחו עתירה של אומ"ץ שדרשה לצרף את עורך הדין אוריאל מסר לכתב האישום שהוגש נגד אולמרט בנימוק שהוא שותף לדבר עבירה לכאורה. גם אם נחתם אתו הסכם של עד מדינה הוא היה רחוק מלהיות כזה.

• שופטי בג"ץ סירבו להיענות לתביעת אומ"ץ לפרסם בפומבי את החשדות נגד שר החוץ אביגדור ליברמן. דרישה אחרת שלנו לפסול את ליברמן מלכהן כשר לעניינים אסטרטגיים לא נענתה.

• אומ"ץ הגישה עתירה בתביעה להקים ועדת חקירה לבדיקת אסון הכרמל וזאת ללא קשר לבדיקה שהחל בנושא זה מבקר המדינה בהמשך לדוח חמור שפרסם לפני השריפה על מחדלים וליקויים מערך הכבאות. העתירה שלנו עדיין תלויה מאחר שבג"ץ העדיף להמתין קודם הכרעתו לדוח המבקר שעומד להתפרסם בקרוב. אם אומ"ץ תשתכנע שהמבקר ביצע עבודה יסודית ומסקנותיו עלולות להביא לחקירה משטרתית פלילית היא תמשוך את העתירה.

למרות הטענות שיש לנו, כאמור, כלפי בית המשפט העליון אנו רואים לעצמנו חובה ציבורית ומוסרית להגן על המוסד השיפוטי העליון במדינה ולהתנגד לגחמות של ח"כ יריב לוין וחבריו מהימין הקיצוני.

אלה רקחו הצעת חוק המחייבת את המועמדים לשיפוט בעליון לעבור שימוע בפני חברי ועדת חוקה חוק ומשפט של הכנסת. ועדה זו הפכה כבר לבית דין שדה פרלמנטארי.

אני חושש מאוד שאם יימשך התהליך ההרסני של ריבוי תהליך התחיקה הדרקונית של ח"כ יריב לוין המעורר ריבים נגיע למצב שבמקום שלתנועת אומ"ץ יהיה זכות עמידה בבג"ץ תהיה לפעילי התנועה חובת ישיבה בכלא באשמת שמירה על החוק.