הפריחה המחודשת של הפשקווילים

נדמה שעיקר הפגיעה של החוק החדש, תהיה דווקא אצל כותבי הבלוגים והמאמרים באינטרנט ופחות אצל הכותבים בעיתונות הממוסדת. מעבר לפגיעה הישירה בתכנים, בעדכניות, במסר ובמה לא, נראה שתהיה לעיתוני האינטרנט גם פגיעה כלכלית לא קטנה, אשר תמנע מרבים להתפתח ואולי אף לשרוד.

כותבי הבלוגים, אשר רובם הם אנשים בעלי מקצועות חופשיים, אנשים חופשיים בדעתם ויצירתיים במחשבתם, יחשבו רבות בטרם ישמיעו ואו יתריעו על עוולות ואו מחדלים, שכן הם עלולים למצוא את עצמם במשפטים ובקנסות, אשר יוטלו עליהם באופן אישי ללא עזרה ותמיכה של מערכת מסודרת.

לעומתם לכותבים תחת חסות של עיתונים ומערכות ממוסדות יותר, תינתן הגנה וסיוע בעת הצורך, דבר אשר יקטין את חשיפתם לנזק. קשה לחשוב ואולי אף כואב לחשוב, איך יראו הבלוגים ועיתוני האינטרנט השונים, אשר משמשים כפה לרבים מאיתנו ואשר מציפים על פני השטח בעיות ומחדלים רבים!

האנמיות והחד גוניות הבולשביקיים יחזרו לחגוג בחוצות הערים ובמשעולי הדרכים ואולי תופעה זו תחזיר את הפשקווילים האנונימיים אשר מודבקים בחוצות ליל על גבי תחנות האוטובוסים, הגדרות ופחי הזבל לגדולתם?

האם יחזרו לגדולתם בתי הדפוס והסדרים, אשר נמחקו מהעולם?, האם יקומו לתחייה המדביקים אשר עמדו על סולמות ובידם מטאטא גדול עם דלי הדבק?

מעבר לבושה לבית המחוקקים הנוכחי, אשר בצר לו, מחוקק חוקים לבלימה ולסתימה של פיות, נראה שלו נותר לנו אלא לחפש דרכים אחרות להעביר מסרים.

אולי כדאי לפתח כעת סטאראפ חדש אשר יקלוט את הבלוגים ואת המאמרים במין "ענן ווירטואלי", אשר שם הכותבים יאבדו את זהות השולח לחלוטין ומשם תתאפשר דרך להחזיר אותם, ללא אפשרות לזהות את שם השולח ולא את שם המשתמש האלקטרוני שלו, עד לתקופה שבא תחזור השפיות למחוזותינו?!

אכן מוזרות דרכי המחוקק הישראלי, אשר במקום לשמש אור לגויים, לפתח ולהתמודד עם ביקורת ועם קשיים, מוצא עצמו מקדיש זמן לסתימת ביקורת, אשר צריכה להיאמר ויכולה לשמש כקטליזטור לקידום ולשיפור איכות החיים, השלטון והממשל בארץ קטנה זו הנקראת ישראל.