|
בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
|
|
|
הנשיאה ביניש, אצלכם באמת הכל בסדר?
|
ארגון המתעלם מאזהרה על תקלות נכנס לטירוף מערכות, שתוצאותיו - הרס לעצמו ולסביבה
|
|
דורית בייניש. ממסד משפטי שהסתאב [צילום: דני מכליס, אוניברסיטת בן-גוריון ]
|
|
|
|
|
|
|
|
| שהתקשורת הממוסדת תיזום פעם דיון גלוי על כל תופעת טירוף המערכות בממסד המשפטי שהסתאב, במקום לשמש במה לבעלי דעה אחידה המצדיקים את הקיים. | |
|
|
|
|
את המושג "טירוף מערכות" הכנסתי לשפה העברית ולמדעי הניהול בקיץ 1973 - כשנתקלתי באטימות הממסד הביטחוני מלקלוט אזהרות מסכנה צפויה למערך הצבאי השגוי מול מתקפת פתע צפויה ממצריים. כל ארגון בריא יכול להתקיים רק אם יש לו כושר לחוש בשגיאות ולתקן אותן תוך פעילותו השוטפת. כשכושר זה נחסם בגלל יהירות גנרלים שבזו לאזהרות - קיבלנו את אסון יום הכיפורים. צורה דומה של טירוף מערכות מתגלה בשנים האחרונות בהתנהגות המערכת המשפטית. וגם את זה ראיתי מניסיון אישי, כשהבאתי לידיעת ראשי המערכת את הצורך לבדוק חשד לניגוד אינטרסים של שופטת שהוציאה פסק דין מעוות בכיוון ששירת את אויבי המדינה. ואז, במקום לבדוק את החשד לפיו בעלה של השופטת קשור בעסקי ממון כבדים עם הצד שנהנה מפסק הדין - זכיתי לתגובה של בוז מתנשא.
לא רק שנחשפה כאן התעלמות מחובת הבקרה העצמית, אלא שהשופטת האמורה הועלתה בדרגה ושר המשפטים טלפן אליה לברך אותה על כך באופן אישי. מאז, התחלתי לשים לב לפסיקות מוזרות אחרות, שלא זכו לתגובה מתקנת, כגון - על זכותו של הפושע דיראני, שהחזיק ברון ארד בתנאים הנחשבים לפשע מלחמה, לקבל פיצויים של מיליוני שקלים ממדינת ישראל, ובימים אלה לא ראיתי שום תגובה לתופעה בה היועץ המשפטי לממשלה הופיע בפומבי לא בתור יועץ אלא בתור מפקח משפטי המכתיב החלטות לראש הממשלה, ובוויכוח עם יוזמות חקיקה של חברי כנסת שולף את המושג אויב - השמור למי שצריך להלחם בו לחיים או למוות - למצבים בהם אפשר לצפות ממשפטן המתייחס לברי-פלוגתא בממסד אליו הוא משתייך שיאמר - יריב או - מתנגד. ובכלל, ממתי זה מקובל שיועץ משפטי עושה פומבי לדיונים שיש לו עם לקוחו?
מה הוציא את ביניש למתקפה על הח"כים?
מתברר, שתופעות אלו לא הפריעו לנשיאת בית המשפט, אך מה שהוציא אותה להתקפה על חברי הכנסת הייתה יוזמתם לאמץ את הנוהל האמריקני - הדמוקרטי למהדרין - למנות שופטים בתהליך של שימוע גלוי לציבור. ראיתי באמריקה, לפחות פעמיים, שידור טלוויזיה מתהליך שימוע כזה, ועם כל הבנתי במדעי הניהול לא מצאתי שום פסול בתהליך. ודאי שלא - פגיעה בדמוקרטיה.
האם שיטת מינויים בוועדה של "שמור לי ואשמור לך", עם תהליך החלטות סודי, עדיף יותר? או דמוקרטי יותר? גם קשה להבין את הסתערות העיתונאים על "הסכנה לדמוקרטיה" כשעל דברים חמורים באמת במערכת המשפטית הם לא מוציאים הגה. אדרבא, שהתקשורת הממוסדת תיזום פעם דיון גלוי על כל תופעת טירוף המערכות בממסד המשפטי שהסתאב, במקום לשמש במה לבעלי דעה אחידה המצדיקים את הקיים.
|
|
הכותב היה מנכ"ל המכון לפריון העבודה והייצור ומרצה ויועץ במדעי הניהול
|
|
| תאריך:
|
05/12/2011
|
|
|
עודכן:
|
05/12/2011
|
|
יוסף דוריאל
|
|
הנשיאה ביניש, אצלכם באמת הכל בסדר?
|
|
|
|
|
|
כותרת התגובה
|
שם הכותב
|
שעה תאריך
|
|
|
|
1
|
|
ירון זכאי 1
|
5/12/11 15:59
|
|
|
|
2
|
|
משה קירשטיין
|
5/12/11 23:19
|
|
|
|
3
|
|
פנחס
|
6/12/11 13:58
|
|
|
|
4
|
|
אבי כהן
|
6/12/11 14:54
|
|
|
|
5
|
|
פריטה
|
6/12/11 14:56
|
|
|
מי שהחליט - שאנחנו המתיימרים להיות "מַמְלֶכֶת כֹּהָנֵים וְגוֹי קָדוֹשׁ" יש לנו רק פתרון אחד והוא לכלוא במכלאות במדבר, בנגב , פליטי חרב ושואה, המתדפקים על דלתותינו - לא קרא, ואם קרא הוא לא ספג את זעקת "מֵתֵי מִדְבָּר", אותה הרעיד בלבבות המשורר ח. נ. ביאליק.
|
|
|
|
|
"אנחנו ממש פוחדים מפני אשפוז באברבנאל, מכיוון שבאשפוזים הקודמים חווינו שם חוויות קשות וכואבות". כך סיפרו לי חברי קבוצת התמיכה שהתחלתי להנחות עוד בשנת 2002 בסניף "אנוש" בבת-ים. באותה נשימה הם שאלו: "האם באשפוזים הבאים נוכל לבחור בית חולים אחר?" אז זהו, שלא. בניגוד לחולים במחלה פיזית הרשאים לבחור, גם אם לא באופן חופשי לחלוטין, באיזה בית חולים רצונם להתאשפז ולקבל טיפול, נפגעי הנפש לכודים בשבי. הם משויכים למוסד אחד בלבד לפי כתובת מגורים, ואינם יכולים לקבל טיפול בשום מקום אחר זולת אותו מוסד.
|
|
|
|
|
שנת 2011 הייתה ללא ספק שנת המחאות והמהפכות המקוונות אשר החלו ברשתות החברתיות. לא בכדי כונו הארועים במצרים "מהפכת הפייסבוק", זאת בשל היות רשת חברתית זו המקור ליצירת המחאות וארגונן. הבמה המקוונת ממנה התגלגלו הארועים לרחובות מצרים ובהמשך, למדינות רבות במזרח התיכון ואף לישראל. האינטרנט, ובעיקר זה הסלולרי, שימשו כלים מרכזיים ביצירת ארועי המחאה באזורנו, אולם מה ידוע לנו על חדירתם של אלו לאזורנו ועל מידת השימוש בהם?
|
|
|
|
|
השינויים שחלו בשנים האחרונות בזירה הבינלאומית, הן באופן בו פועלים אויביה של מדינת ישראל והן ביחס השלילי של העולם החופשי להפעלת כוח צבאי לפתרון סכסוכים בכלל יצרו מציאות רווית מתחים בין הצורך של ישראל להגן על אזרחיה לבין המחיר הבינלאומי שהיא משלמת בגין מימושו של צורך זה
|
|
|
|
|
בסוף שנת 1956, במחנה החורפי של בית-נבאללה, נתקלתי לראשונה בפרשנות החיה של השיר 'אל תתנו להם רובים'. כמו כל נער מנערי תנועות הנוער שרתי בדביקות, ממש עד צאת הנשמה, את השיר הנוסטלגי של נתן אלתרמן, המלא בעצב הכיליון הקרֵב של אחרון חיילי מלחמת העולם הראשונה, הגוסס לו לאטו, תחת ידיה האוהבות של האחות הרחמנייה, בבית המרפא לנפגעי התקפות הגז במלחמה. רק לאחרונה חזרתי שוב אל השיר מכמיר-הלב הזה, כדי לברר היטב את מקורותיו, ולהבין את מקורות ההשראה של נתן אלתרמן הצעיר, שכתבו מתוך סערת נפש אנטי-מלחמתית, בשנת 1934.
|
|
|
|
|
