התגלמות הצדק הנשיאותי

גם כשביקרתי בחריפות החלטות שיפוטיות שונות במערכת המשפט, לא עלה בדעתי ולו לרגע כי אדרש להפנות ביקורת דומה למוסד הנשיאות. המקרה שיפורט בהמשך הוא כל-כך אבסורדי וזועק לשמיים, כך שבקריאת המסמך הנשיאותי שאליו אתייחס חוויתי במלוא העוצמה את האמרה "אינו מאמין למראה עיניו".

למען גילוי נאות אציין כי מדובר בחבר. האיש שירת כבלש במשטרת ישראל בשנות השמונים ובאחד הימים היכה נרקומן שהתפרע במהלך מעצרו. חברי נחקר במח"ש, הועמד לדין, הושתו עליו עבודות שירות, פוטר מהמשטרה, קצבתו נפגעה ונצרב לו רישום פלילי כאות קין למשך חייו, ובכך שילם את חובו לחברה.

אציין כי חברי הוא אב חד-הורי, שגידל לבדו שני ילדיו הקטנים, והחל לעבוד בכל עבודה מזדמנת כדי שיוכל לפרנס את ילדיו. בהדרגה מצבו התייצב, מצא משרה טובה בתחום הביטחון. לפנייתו, אישרה לו משטרת ישראל לשאת נשק וגם לנהל מאגר נשק ארגוני, נשא אישה שנייה והחל לימודי משפטים אותם הוא עומד לסיים בשנה הקרובה. מיותר לציין כי לפני האירוע שעליו נשפט ועד היום לא היה לו כל רקע פלילי.

"לא נמצאה הצדקה לחנינה"

בשנת 2000 חלה התיישנות על העבירה הנ"ל, אך הרישום הפלילי לא נמחק. חברי פנה בבקשת חנינה לנשיא המדינה, כדי שהרישום הנ"ל יאפשר לו לסיים את לימודיו ולקבל את ההסמכה כעו"ד.

ב-12 בדצמבר 2011, הגיעה אליו בדואר התשובה. אני מביא את המכתב ככתבו וכלשונו:

• "הנדון: בקשת חנינה
  
  1. נשיא המדינה נתן דעתו לעבירות שבוצעו על ידך ולנסיבותיהן וכן לכל הדברים שנאמרו בבקשתך ולחומר שהובא בפניו, והחליט שלא להיענות לבקשה.
  
  2. הורשעת, במסגרת תפקידך כשוטר האמון על אכיפת החוק, בביצוע עבירות אלימות שאין להקל בהן ראש של איומים ותקיפה הגורמת חבלה של ממש. האינטרס הציבורי במאבק בתופעת האלימות הפושה בחברה מחייב את המשך קיומו של הרישום הפלילי בגין עבירות אלו כחלק ממנגנון הענישה וההרתעה.
  
  3. יצוין כי תקופת ההתיישנות שחלה על הרשעתך הסתיימה על-פי החוק בתאריך 15.12.2002, לכן חסום המידע על אודות המרשם הפלילי שלך בפני מרבית הגורמים במשק. כמו-כן יצויין כי תקופת המחיקה עתידה לחלוף על-פי החוק בתאריך 15.12.2012.
  
  4. הקשיים שגורם לך הרישום הפלילי מובנים, אך נוכח האמור לעיל, לא נמצאה הצדקה לחנינה, הניתנת במקרים חריגים בלבד, בהם מתקיימות נסיבות ייחודיות ויוצאות דופן.
  
  5. צר לנו על שלא נמצאה הצדקה להיענות לבקשה.
  
  בכבוד רב
  ג'מאל קדרי, עו"ד
  סגן היועצת המשפטית לנשיא המדינה".

בארזים נפלה שלהבת

אותה היד שלא רעדה לחתום על חנינת אלף מחבלים מרצחים, וחוננת עשרות עבריינים במהלך כל שנת עבודה, לא מצאה לנכון למחוק רישום פלילי בלבד של אזרח שמעד כשמילא את תפקידו כמשרת ציבור, שילם את חובו וכעת קיבל עונש נוסף מכבוד נשיא המדינה.

זהו שיקול הדעת של מוסד הנשיאות במדינת ישראל ואם בארזים נפלה שלהבת, מה לנו כי נלין על עשבי מערכת המשפט.

יש ימים שאני מאוד לא גאה להיות אזרח במדינת ישראל.