|
בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
|
|
|
חשיבותו של חוק חינוך חובה חינם
|
כדי ליהנות מחוק זה, צריך לתגמל משפחות שבהן שני ההורים משתתפים בייצור התל"ג הלאומי ולא במשפחות ברוכות ילדים אשר מהוות נטל כבד על המדינה
|
|
הכנת דור העתיד ופיתוח כישוריהם [צילום: פלאש 90]
|
|
|
|
|
|
|
לאחר מאבק ממושך עברה בממשלה ההחלטה על קיומו של חוק חינוך חינם לגיל 3, אשר נחקק לראשונה בשנת 1984 ועד היום לא יושם. אין ספק שחינוך זה דבר חשוב, המכשיר את דור העתיד, ומסגרת חינוכית בגיל צעיר מפתחת את כישורי הרך הנולד. אך יש בעיה קטנה: בישראל קיים עודף ילודה אשר מתבטא בעיקר במגזרים שונים (חרדים, ערבים וחלק ממשפחות החילוניים). רוב המגזרים הללו כמעט שאינם תורמים לתל"ג (תוצר לאומי גולמי) השנתי של המדינה - דבר היוצר חוסר איזון משווע בין שכבות האוכלוסיה הקיימת לתהליכי ההגירה והעלייה להם היינו עדים בשנים עברו. מקור הכסף - הפתרון הקל השאלה היא - מאיפה יבוא הכסף? לפי טרכטנברג (אשר ישב בוועדת ברודט), הכסף היה אמור לבוא מקיצוץ בתקציב הביטחון, אך לנוכח האיומים מולם ניצבת מדינת ישראל, ברור כי קיצוץ זה אינו אפשרי ולכן יש לחפש חלופות אחרות. ראש-הממשלה נתניהו הלך על הפתרון הקל: קיצוץ רוחבי של עד 2% בכל משרדי הממשלה, מהלך שיגרום לדחיית פרויקטים עתידיים. במקום לעשות עבודה יסודית ולבדוק מה חשוב ומה לא, ורק אחרי זה להביא את הרעיון להצבעה, בוחר ראש-הממשלה לעבוד הפוך: קודם נביא את הנושא להצבעה, ואחרינו המבול. כתוצאה מכך הוא גם נאלץ להתמודד עם שרים בכירים שהתנגדו - כליברמן, ברק, ישי (שבהמשך שינה את דעתו), וגם ייתכן מאוד שמי שייהנו מכך יהיו משפחות מרובות ילדים. הפתרון לבעיה זו נעוץ בצעדים הבאים: - הפניית מקורות כספיים למשפחות בהן שני ההורים עובדים.
- הקמת מעונות בסמוך למקום העבודה של ההורים, או בתוך מקום העבודה של ההורים.
- לעודד את שני ההורים לפתח קריירה כלשהי על-מנת שישתתפו בתל"ג הלאומי.
- לתגמל משפחות בהן שני ההורים עובדים במשרה מלאה או בחצי משרה.
כך נפיק תועלת מהחוק החשוב ומעידוד אנשים לצאת לעבוד. |
| תאריך:
|
09/01/2012
|
|
|
עודכן:
|
10/01/2012
|
|
רועי אורן
|
|
חשיבותו של חוק חינוך חובה חינם
|
|
|
|
|
|
כותרת התגובה
|
שם הכותב
|
שעה תאריך
|
|
|
|
1
|
|
יורם דניאל
|
11/01/12 17:57
|
|
|
|
2
|
|
מעיין27
|
11/01/12 21:46
|
|
אישית אני לא משתגע על יאיר לפיד. משהו חורק לי בתדמית שלו.
|
|
|
|
|
בחסות מסעי-צלב נוטפי-ארס נגד מיעוטים יהודיים, דתיים, לאומיים וערכיים, בארץ ישראל, בימי שפוט בנימין נתניהו - מוכרז במחתרת הממסדית של מדינה, המתקראת "ישראל", מבצע לחיסול המנהיגות של בעלי אמונה וחזון, חלוצים ומתיישבים.
|
|
|
|
|
עד לא מזמן דיברנו על עומס שיחות הטלפון ועל עובדים שמבלים חצי משעות העבודה בשיחות טלפון, חלק בענייני עבודה וחלק בנושאים אישיים. היום זה קורה עם אי מיילים. התמכרנו לתקשורת באי מיילים, אנחנו קמים בבוקר ובודקים מי חיפש אותנו בלילה, עוד לפני הקפה הראשון, ואם במקרה קמנו באמצע הלילה, או יצאנו לרגע מארוחת שישי, מיד ניגש למחשב או לנייד ונחפש הודעות, כשברור שברב המקרים לא נוכל לטפל בנושא עד מחר.
|
|
|
|
|
בימים עברו טומי לפיד ז"ל, דן מרגלית ואמנון דנקנר היו הגב העיתונאי של אהוד אולמרט, ואולמרט הוא כעת הגב הפוליטי של יאיר לפיד. (טומי לפיד ז"ל היה גם מקור פוליטי לא אכזב. הקולות של "שינוי", אותה פירק לטעמי במו ידיו, הם אלה שהיו הגרעין לביסוסה הפוליטי של קדימה, מעל ומעבר לרשימה הנוצצת של חברי הכנסת אשר קישטו את שורותיה ואשר פרשו ממפלגות האם שלהם כאשר הכיסא דבוק לישבנם).
|
|
|
|
|
כמויות הדיו שתותזנה בימים הקרובים על כניסת יאיר לפיד לפוליטיקה, עשויות להספיק לעיתונים של שנה שלמה. שלל השערות על עתידו, הרכב הרשימה וכמות המנדטים הצפויה לו ימלאו את המדורים הפוליטיים. מובן שאף אחד לא יודע באמת מה צופן העתיד, לבטח שלא הסקרים המחמיאים שכנראה יפורסמו בקרוב, אך עיתונאים נוהגים לפרשן מאותה סיבה שפוליטיקאים נוהגים לדבר: כי הם יכולים. בפועל, יאיר לפיד הוא חידה.
|
|
|
|
|
