מפקדת קצין חיל החינוך והנוער הודיעה ליחידות הצבא על הפסקת הפצת העיתונים בבסיסי צה"ל, החל ב-1 בינואר 2012. הנימוק שניתן לכך הוא מגבלות תקציביות. העיתונים הגיעו לנקודת ריכוז בתל אביב, אך הם לא נשלחו באמצעות חברת דואר ישראל. כך "שכבו" העיתונים מבלי שהחיילים ייחשפו לתוכנים.
מדובר צה"ל נמסר ל-News1 כי חוזה ההתקשרות עם דואר ישראל הסתיים, ויחודש במהלך השבוע הקרוב. כל יחידה יכולה לשלוח רכב ולמשוך עיתונים ממרכז החלוקה. מדואר ישראל נמסר לעומת זאת כי משרד הביטחון הוא שלא חידש את החוזה.
ההערכה היא כי ההקפאה של הסכם ההתקשרות עם דואר ישראל נועדה להפעיל לחץ על משרד האוצר, אך אפשר שהשפיעה גם על העיתונים, החפצים כי גם חיילים ייחשפו לפרסומות שלהם.
במלחמה הכלכלית הנטושה היום על כל שביב של פרסום, אין להוציא מכלל אפשרות שהקמפיין המתוזמר של ynet,
ידיעות אחרונות וגרורותיהם נגד העברת חיילים מרכבות צפופות לאוטובוסים הוא חלק מאותה מערכה. דווקא צה"ל ו
רכבת ישראל הם ששומרים על כבודם של החיילים, ומונעים מהם מלשבת על ציודם להידחס בקרונות כמו סרדינים ולהידחק לתוך השירותים. אבל אל תבלבלו את עיתוני ההמון עם העובדות. הם עושים מעשה זמרי ומבקשים שכר כפנחס, והכל כביכול בשם הדאגה לחיילים.
למרבה הצער, את האג'נדות של קבוצת ידיעות אנו מכירים לא מהיום. הם עולים על בריקדות כל עוד זה משרת את האינטרס שלהם, ולכן קורא שפותח כלי תקשורת מקבוצה זו מוטב כי יחפש קודם את האינטרס הסמוי ואת המניע הכלכלי.
לפי נתונים רשמיים, לוחמים בצה"ל מקבלים עיתונים ביחס של
עיתון אחד לכל 14 חיילים, וחיילים עורפיים ותומכי לחימה מקבלים עיתון אחד לכל 25 חיילים. הכמויות נרכשות באופן הבא: 355 גליונות של ידיעות אחרונות, 280 של
מעריב, 145 של הארץ, ו-25 גליונות של מקור ראשון. על כל עיתון אותו רוכש צה"ל, הוא מקבל אחד נוסף במתנה, כך שבסופו של יום עומדים לרשות הצבא 1,610 עיתונים בתשלום מוזל. בנוסף, מתקבלות תרומות נוספות של עיתונים המחולקים לפי אותו מפתח.
אלה הם כאמור הנתונים הרשמיים הידועים ל-News1, אולם לפי נתונים לא-רשמיים, מחלק צה"ל בבסיסיו כ-25 אלף עיתונים מדי יום - כ-14 אלף של ידיעות אחרונות, 7,000 של מעריב, וכ-4,000 של הארץ. לפי נתונים אלה נפקד מקומו של מקור ראשון מן הרשימה.
ביום הראשון להפעלת הסדר נסיעות החיילים הכל תיקתק. כל כוחותינו שבו בשלום לבסיסם. הסערה התקשורתית הנוכחית תשכך, שהרי יש גבול לכמה אפשר לעשות מהומה על לא מאומה. תשכך, לפחות עד המהומה הבאה.
אירוע חריג ופסול מתרחש באולם בכיכובה של נציגת השב"ס
