|
|
המפלגה הניאו-נאצית היוונית נכנסה לראשונה לפרלמנט [צילום: AP]
|
|
|
|
|
אסיה בירידות לאחר הבחירות בצרפת ויוון
|
|
גיא קצוביץ'
|
|
באירופה: נשיא חדש לצרפת, פרנסואה הולנד * מפלגות השלטון ביוון מאבדות מכוחן - חשש שתצא מגוש האירו * המשקיעים מגיבים גם לדוח התעסוקה המאכזב מיום ו' * החוזים בוול סטריט יורדים כ-1% * רונן מנחם: "הירידות מוגזמות"
|
|
לרשימה המלאה
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
לכאורה רב השונה על הדומה בתוצאות הבחירות שהתקיימו (יום א', 6.5.12) בצרפת וביוון. בעוד בצרפת נבחר נשיא סוציאליסט, ביוון הסתיימו הבחירות בשוויון בין הגושים העיקריים. בעוד צרפת היא אחת המדינות העשירות והיציבות באירופה, יוון ניצבת על סף פשיטת רגל. אך מבט מעמיק יותר מגלה דמיון מטריד, שתוצאותיו עלולות להיות הרסניות - והוא מדאיג עוד יותר דווקא בשל ההבדלים בין המדינות.
בסיבוב הראשון לבחירות בצרפת, זכתה מורין לה-פן הימנית-קיצונית ב-20% מהקולות. ביוון נכנסה לראשונה המפלגה הניאו-נאצית "השחר המוזהב" לפרלמנט. בשני קצותיו של האיחוד האירופי, התגבר בצורה משמעותית כוחן של תנועות גזעניות-פשיסטיות ובעלות סממנים אנטישמיים. בצרפת נבחר פרנסואה הולנד, הסבור שמדינתו משקיעה יותר מדי ביציבות האירו. ביוון נחלו תבוסה המפלגות שהובילו את קו הצנע וקבלת דרישות האיחוד האירופי. בשני קצותיו של האיחוד האירופי, יהיו כעת בשלטון - או לפחות שותפים בו - גורמים המוכנים להביא את האיחוד האירופי אל עברי פי פחת, על כל המחירים הכלכליים, המדיניים והחברתיים הכרוכים בכך.
ההבדלים בין צרפת ליוון הולכים מאות שנים אחורה. בעוד יוון הייתה אם הדמוקרטיות (גם אם בצורה רחוקה מאוד מזו המוכרת לנו), צרפת הייתה דיקטטורה עד אמצע המאה ה-19, כולל בזמן המהפכה הצרפתית. במלחמת העולם השנייה שלט בצרפת משטר בובות פרו-נאצי, שסייע בהתלהבות בגירוש היהודים למחנות ההשמדה, בעוד יוון הייתה תחת שלטון כיבוש ישיר ופעלה בה מחתרת שהצילה אלפי יהודים. לאחר המלחמה התהפכו היוצרות, כאשר צרפת עלתה בגדול על מסלול הדמוקרטיה והיציבות, ואילו יוון הייתה נתונה לשלטון צבאי. וכיום, כבר אמרנו, המצב הכלכלי של שתי המדינות מנוגד בתכלית: צרפת נמצאת בצד הנותן, יוון נמצאת בצד המקבל.
ההבדלים הללו הם שהופכים את תוצאות הבחירות בשתי המדינות למדאיגות כל-כך. שתי מדינות שאין להן שום דבר במשותף - לא במסורת ולא בתרבות, לא בעבר ולא בהווה - מגבירות את הכוח וההשפעה של הגזענות ושנאת הזרים, ומעלות לשלטון מי שדוגלים במידה כזו או אחרת של בדלנות. מה שמלמד, שדעות קדומות אינן תלויות במצב אובייקטיבי, אלא לכל היותר פורחות או נובלות על קרקע דשנה או שחונה; אבל הזרעים תמיד קיימים ועשבי הפרא תמיד צומחים.
יום אחד לפני שימלאו 67 שנים לסיומה של מלחמת העולם השנייה באירופה, מתברר שהיבשת העתיקה עדיין לא הפנימה את כל הלקחים. מתברר שעדיין יש בה מיליונים הסבורים ששנאה היא הפתרון למצוקות ושבדלנות אנוכית היא הדרך לשגשוג. זה כמובן צריך להטריד מאוד אותנו, כיהודים וכישראלים. ועוד יותר עלינו להיות מוטרדים מכך, שאירופה עצמה לא נראית מוטרדת מדי. כמו לפני שני דורות, המנהיגים האירופיים עלול לגלות את עומק הבעיה רק כאשר יהיה מאוחר מדי.
