"פרשת הרפז" איננה אלא קשר בצמרת. טענתי מרגע שהתפוצצה הפרשה שהמדובר בניסיון פוטש מבעית. לכאורה, הניסיון סוכל ברגע האחרון. אין זו האמת כולה. רמטכ"ל הודח בעקבות הפרשה. זהו מעשה חמור שאין כדוגמתו.
פרטי הפרשה מתחילים להתבהר, וככל שהזמן חולף מבינים עד כמה הפרסומים שהיו עד עתה הם קצה הקרחון. לא יעלה על הדעת ש"חפרפרות" יימצאו בלשכות החשובות ביותר במדינה. לא יתכן שלובשי מדינים, בכירים ככל שיהיו, הם אלה אשר ינהלו את המדינה. מספיק שדבריהם מתקבלים על-ידי המנהיגים בישראל ללא הסתייגויות, כמעט. מי שמכיר היטב את תהליכי קבלת ההחלטות בנושאים של ביטחון לאומי יכול לקבוע מפורשות: השפעת הגורמים הצבאיים, במיוחד אמ"ן, על מקבלי ההחלטות היא עצומה. מזה עשורים רבים לא קמו מתנגדים להצעות שהביאו אנשי הצבא בנושאים גורליים. בימים אלה מציינים 30 שנה למלחמת לבנון הראשונה. די אם נאמר שהיא "אות ומופת" להולכת שולל של הדרג המדיני על-ידי גורמים צבאיים בכירים ביותר בסיוע אלה אשר היו פעם לגיבורי התרבות הצבאית של ישראל.
למותר לחזור כאן על פרטי הפרשה הידועים עד עתה. נבקש כאן להעלות מספר תהיות לגבי התנהלות הגורמים באחראים על ביקורת ובקרה, ולא פחות מכך, על מוסדות אכיפת החוק.
דוח
מבקר המדינה שאמור להתפרסם, אם נסתמך רק על הטיוטא ומה שהודלף לתקשורת, אין בו אלא סוג של פיקנטריה, משמע איך נרקם הקשר, מי היו הדמויות המרכזיות, ומה חלקו של כל אחד. אם הדוח יתפרסם כפי שהטיוטא מצביעה על כך, תהיה זאת הצלח חלקית מאוד של מבקר המדינה. כדי לבער את נגע הרע, ולמען ייראו ויראו, אין מנוס מחקירה פלילית מעמיקה שבה נוטלים חלק מיטב האנשים. המדובר בחיי אזרחי ישראל, ובראש ובראשונה, חיי חיילי צה"ל. מעשים מסוג זה כפי שהם מיוחסים, לכאורה, ל"שחקנים" הראשיים, הם פגיעה בביטחון אזרחי ישראל. לא לשם כך נבחרו או מונו האחראים על הביטחון. מצער לראות את ראש הממשלה עומד מנגד, אינו פוצה פה ולא מצפצף. יש כאן כשל מנהיגותי שאין חמור ממנו.
התנהגותה של המשטרה ושל הפרקליטות מוזרה ביותר. היועץ המשפטי לממשלה מצטייר, לכאורה, כמי שאיננו מוכן "ללכלך" את ידיו בפרשה. אם יתמיד בסירובו להורות על פתיחת חקירה פלילית, ייזכר היועץ המשפטי לממשלה כמי שנמנע מלהפעיל את סמכותו כדי למנוע קריסה של המערכות הרגישות ביותר במדינה.
יואב גלנט, הרמטכ"ל שהודח בעקבות הפרשה, מצא את עצמו בבית משום כשלים חמורים בתחום במקרקעין. לעומת זאת, כשלים במערכת הביטחון ולשכות שר הביטחון והרמטכ"ל, אינם חשובים? זו אנומאליה שאין למעלה ממנו. על ראש הממשלה לדרוש מהיועץ המשפטי לממשלה לפתוח בחקירה פלילית . על כנסת ישראל לקרוא ליועץ המשפטי לממשלה לא להירתע מפתיחת חקירה פלילית. הבעיה היא שהפוליטיקה הקטנה משחקת תפקיד עיקרי.
כנסת ישראל איננה רק הרשות המחוקקת אלא היא הרשות המבקרת והמפקחת החשובה ביותר במדינה. נכון שהמציאות עולה על כל דמיון, ובכל זאת ישנם אנשים ראויים מאוד המכהנים בכנסת וקולם נדם בפרשה מכוערת זו. ועדת החוץ והביטחון, כיסוי התחת של אותם גורמים המבקשים להסתיר את האמת כולה, נותנת את ידה לחיסיון מוחלט. אין דרישה שדיוני ועדת החוץ והביטחון או תת-ועדותיה, יהיו גלויים, אך מאידך לא יתכן שתחת כסות "שמירת סודות כמוסים", הוועדה תעשה עבודתה פלסטר. בפרשת הרפז ועדת החוץ והביטחון, לפי מיטב ידיעתי, לא עשתה דבר. יו"ר ועדת החוץ והביטחון חייב לפעול ללא מורא. זכותה של הוועדה לערוך בדיקה מעמיקה, ולזמן לדיוניה את כל הגורמים הרלוונטיים. אם היא לא תעשה, היא תחטא לתפקידה.
האמת חייבת לצאת לאור. עד עתה, התמונה המצטיירת היא קשר וניסיון פוטש. מספיק חמור כדי להורות על חקירה פלילית ובדיקה מהימנה של הגורמים האחרים.
