בפרפראזה על הבדיחה הידועה וברוח האולימפיאדה הבאה עלינו לטובה ניתן לומר, שתגובת בתי המשפט לחילול השבת בידי השופט אסף זגורי אינה השתנה מהמקפצה (לוח עץ בגובה 3 מטרים) אלא השתנה מהמגדל (מבנה בטון בגובה 10 מטרים).
אדם מן היישוב הנתפס בקלקלתו, משתדל בדרך כלל להצניע ככל האפשר את העבירה שביצע. לא הנהלת בתי המשפט. News1 שאל על שופט אחד שחילל שבת, וקיבל תשובה המלמדת שמדובר בתופעה כלל-מערכתית ידועה ומקובלת: "על השופטים במערכת בתי המשפט בישראל מוטל עומס עבודה רב אשר בגינו הם נאלצים להידרש לעיתים לטיפול בתיקים גם במהלך סופי שבוע". הלשון ברורה: כל השופטים עושים את זה.
גם אם לא מדובר בכל השופטים - ונא לזכור שיש במערכת גם שופטים דתיים וגם שופטים ערבים, ומן הסתם שופטים רבים מנצלים את השבת לצרכים אחרים - ההנהלה אינה מתביישת לומר שזוהי כמעט מדיניות. מעניין מה יאמר על כך המנהל החדש של בתי המשפט,
מיכאל שפיצר שומר המצוות. ומעניין מה יאמרו שלושת השופטים הדתיים בבית המשפט העליון -
אליקים רובינשטיין,
ניל הנדל ו
נעם סולברג - אם וכאשר יישאלו על כך.
מתי יידרשו העוזרים לעבוד בשבת? מעבר לחילול השבת הפומבי והבלתי-חוקי, התופעה הזו מעלה עוד שלוש נקודות מטרידות.
האחת: כמה זמן יעבור עד שהשופטים יתחילו לדרוש תמיכה מקצועית וטכנית בשבת? אם שופט כתב פסק דין, הוא עשוי להזדקק לעוזרו המשפטי ואולי גם למזכירות. אם שופט מעלה החלטות למערכת המחשב, הוא עשוי להזדקק לתמיכה טכנית. לא אתפלא, אם המצב הזה כבר קיים בשטח מבלי שאיש יודה בו. השלב המתבקש הבא הוא ששומרי מצוות יתקשו להתקבל לעבודה במערכת בתי המשפט, משום שלא יוכלו לשרת את השופטים 24/7 - והנה לנו עוד עבירה על החוק, והפעם בקיפוח בעבודה.
השנייה: בעידן בו שופטים נמדדים, ובצדק, גם ביעילותם ובמהירות מתן ההחלטות - האם לא נוצר קיפוח מובנה ובלתי ניתן לגישור של שופטים שומרי מצוות? אם חלק מחבריהם מפגינים יעילות רבה יותר בזכות עבודה בשבתות, האם השופטים הדתיים לא יקופחו בקידום רק משום שהם שומרי שבת?
זה עלול להסתיים בריקבון של המערכת השלישית ואולי החמורה ביותר: שופטי ישראל טוענים, בצורה מתמדת, שהם אינם מושפעים מגורמים המשפיעים על בני תמותה כמותכם וכמוני. הם טוענים שהתקשורת לא משפיעה עליהם (ראו את דברי שופטי המחוזי במשפט קצב: בכלל לא ידענו מה מתחולל בתקשורת), הם טוענים שדעותיהם הפוליטיות לא משפיעות עליהם, הם טוענים שדעותיהם בנושאי חברה וכלכלה אינן משפיעות עליהם, הם טוענים שהתנהגות הצדדים באולם אינה משפיעה עליהם.
אם להאמין לשופטי ישראל לדורותיהם, הם מסוגלים לרוקן לחלוטין את מוחותיהם וליבותיהם בבואם להכריע, ולהותיר אך ורק את העובדות והחוק. זוהי למעשה טענה לעל-אנושיות, שאינה עומדת בשום מבחן הגיוני. הנכון היה לומר: נכון, אנחנו מושפעים משום שאנחנו בני אדם, ואיש אינו רוצה רובוטים על כס השיפוט - אבל אנחנו עושים הכל כדי שההשפעה תהיה המינימלית ביותר, ואת זה אנחנו לומדים ומתרגלים כל העת.
עכשיו הם רוצים שנקבל את הטענה המשתמעת, לפיה הם גם על-חוקיים. נכון שיש חוק שעות עבודה ומנוחה - אבל לשופטים מותר לצפצף עליו בפרהסיה, משום שלדעתם טובת הציבור מחייבת זאת. מה הלאה? האם שופטים יעברו ברמזור אדום בדרכם לבית המשפט כדי שהצדדים לא יחכו? האם שופטים יוכלו לעגל פינות ולעוות נהלים כדי שפסקי הדין יינתנו במהירות? במילים אחרות: אם מערכת בתי המשפט סבורה שמותר לה לעבור על חוק אחד, מי ימנע ממנה לעבור על עוד חוק ועל עוד חוק?
זוהי יהירות מסוכנת ביותר. זוהי יהירות המתחילה בכך שלא יקרה כלום אם נעלה פתקית ממוחשבת בשבת, נמשכת בזיוף של פרוטוקול ועלולה להסתיים בריקבון מוחלט של המערכת. השבת, במקרה הזה, היא רק סימפטום לבעיה הרבה יותר שורשית.
