"עד שלא יפרקו את העבודה המאורגנת בבנקים, העמלות לא ירדו" כך התבטא בנחרצות מנכ"ל בנק אוצר החייל, ישראל טראו, בראיון לסיוון איזסקו ב"
דה מרקר" מיום ה-19.6, שלצערי, די שיתפה פעולה עם המראויין, ונמנעה מלשאול אותו שאלות קשות.
מנהל בנק אוצר החייל רואה בעבודה המאורגנת כאחראית בלעדית לתופעה של עמלות גבוהות המושתות על הציבור. יש לו פתרון למצוקת העמלות הגבוהות . לדבריו, הפתרון - המבטיח בשורה לאפשר הורדת עמלות - תמיד יתנפץ על מחסומי שררה של עבודה מאורגנת ושל וועדי עובדים, המונעים קיצוצי שכר לעובדים.
מנהל בנק אוצר החייל החליט להסיט אש מחוצפת צמרת בנקאית, הנוטלת מיליוני שקלים שערורייתיים של דוידנדים שחולקו בנדיבות, וממילוני שקלים המרפדים שכרם של מנהלים . האויב היחיד של הציבור, הנזקק לשירותי הבנקים , זו אך ורק העבודה המאורגנת בבנקים.
מנהל בנק אוצר החייל יש לו משנה מסודרת המעדיפה
"שהבנק יוכל להכניס עובדים חדשים, טריים, זולים...". לקרוא ולא להאמין, שמנהל בנק בישראל, שהציבור נותן בו את אמונו, יכול להתייחס להון האנושי העובד בבנק כאל סחורה ,שחייבת להיות טרייה, ומה שיותר טרייה, זולה, ומה שיותר זולה, אכילה וגם טעימה לחך.
מכל הראיון הארוך והמייגע התגלתה דמות מתבהמת של מנהל, הרואה בהון האנושי סמרטוט שאפשר לזרוק אותו, כאשר אין לך חפץ בו. הכי חשוב שיתאפשר לו כמנהל להוריד את שכר העובדים, ואז הוא מבהיר בכובד ראש
"חסכתי 10.000 שקלים מעובד". חסכתי 10.000 שקל מכל גולגולת, אך לא מצא מילה אחת של הורדת שכר ממיליוני השקלים לבעלי הבנק ומנהליו, לא הפחתה של פרומיל בדיבידנדים כדי לאפשר הפחתת העמלות שמעיקות על הציבור.
מנהל בנק אוצר החייל מבקש מקוראי דה מרקר שלא יראו בו קפיטליסט חזירי, אך הוא אינו יכול להסיר את כתם החזיריות, כשהוא רואה נטל שאי-אפשר לעמוד בו
"כשעלויות השכר בבנקים הן גבוהות".
בעקבות דוח טרכטנברג - הרואה "במערכת הבנקאות כמערכת התורמת ליוקר המחיה, והייתה אחת הסיבות למחאה בקיץ שעבר" - החליט מנהל בנק אוצר החייל בשיא חוצפתו למצוא את ה-ש.ג שבמערכת הבנקאית. ה-ש.ג זה השכר של העובד, זו מערכת ההישגים הסוציאליים שלו, ושיש לו הגנה מקצועית של וועד עובדים ושל איגוד מקצועי.
מצער, שבנק אוצר החייל שייעודו הראשוני היה מתן שירותי בנקאות לאנשים הנושאים בעול הביטחון, אינו מתייחס בכבוד להון האנושי המתניע את המערכת בבנק אותו הוא מנהל, ותורם בכוח עבודתו להישגיו של הבנק . מצער, שבראש בנק אוצר החייל ניצב אדם הרואה בשכר הוגן להון האנושי כמעמסה, שהבנק חייב להיפטר ממנה. מצער, שמנהל בנק בישראל רואה במערכת ההישגים הסוציאליים של העבודה המאורגנת נטל כספי כבד, שיש להשתחרר ממנו.
אני בז למנהל בנק - בנק שהוא נכס של הציבור, ומהציבור הוא שואב את כוחו - כשמשאת נפשו היא אחת
"הגיע הזמן לשינוי יסודי יותר, שיכלול גם פירוק העבודה המאורגנת בבנקים"
