לצורך סקירה זו אימצתי חופשיות מה את תיאוריית למרק, שגרס בשונה מדרווין שהסביבה היא המשפיעה העיקרית על התבטאות הגנים הצאצאים ואבקש את סליתה של רוחו.
מאחר ששמי גד! (..GOD)ואני מציצן, הרשתי לעצמי להתגנב למעבדת "קודש הקודשים" של הבורא, כל שבקשתי זה לראות מבלי להראות!
ראיתי חלל אין סופי לבן לחלוטין נטול פינות, במרכזו טאבלט לבן עגול עם מסך "מגע קול" לבן אף הוא. מסגרת הטאבלט עטורה מסביב בעשרות כניסות USB .
לפתע הבנתי שכל עיסוקו של הבורא זה קידוד רצפי קצה של דנ"א! וזה נעשה באמצעות הטאבלט ותכנת תכונות חכמה. מסתבר, שאת העבודה הקשה השחורה באמת, הוא משאיר לטבע! שעושה אותה בהתמדה ובנאמנות עיוורת.
הגיתי בלחש את השמות המפורשים: של הכלה ושל החתן, ומיד חצה קו את הצג לשניים, והופיעו בצד ימין רצף הגנים של הכלה, ובצד שמאל הודעת דרישה לסיסמה! לצערי לא ידעתי את סיסמת החתן, סמסתי אליו, אבל הוא ישן... לכן פליתי מרצף הכלה גנים אחדים, שנראו לי מעניינים, לתוך "דיסק אונ קי" שהבאתי אתי מראש, אותו תקעתי באחת מכניסות הUSB . מהרתי להסתלק (ולא שכחתי ללחוש "ליק")...
ברשות החתן, שצפן את סיסמתו, אציג בזה רק את רצף הכלה: מוגש לכם בהתאם לסדר השנים שבהן התבטאו הגנים:
- גן המוצא, גן המהפכנות, גן החלומות, גן האומץ, גן המרדנות, גן העבודה התבטאו לאחרונה בין 1905 - 1934.
-
גן המוצא החל להתבטא ב1906, בעיר קוסטופול באוקראינה נולד במזל טוב לזאב ופייגה גיסיס, טוחני קמח, בנם הבכור נחמיה שעתיד להיות אבי ז"ל.
6 שנים לאחר מכן, ב-1912 בגליציה, בעירה טרנופול נולדת לשוחט החרדי צבי אלטשולר ולרעיתו רוזה, בתם האמצעית שרה, היא אימי ז"ל.
הגן "המסוכן" הזה ממשיך את בטויו ב 1920, בפולין נולד משה זיונצ'יקובסקי, בבית יהודי עירוני מסורתי נטול אידיאולוגיות. באותה -1920 ברומניה, בבית יהודי עירוני דומה, נולדה רוזה סטרוצ'יאנו. שניהם יולידו את חדוה אשר תלד את יערה. בזה גן המוצא סיים להתבטא.
-
גן המהפכנות - מגיע לשיאו בין 1910 – 1920, אירופה רוחשת. תנועות סוציאליסטיות, תנועות קומוניסטיות, תנועות פשיסטיות ואנרכיסטיות. מלחמת העולם הראשונה במערב אירופה ובמזה"ת, המהפכה הבולשביקית מדממת במזרח. וביהדות החילונית שם וכאן, המעורבות פעילה ורוגשת מאד!
-
גן החלומות - מתעורר ב-1931, בקוסטופול אוקראינה, נדבקים "בחידק" החלומות הסוציאליסטי/ קומוניסטי ציוני, ארבעה מששת ילדיה של פייגה גיסיס, שהתאלמנה בינתיים. (שפרה, מאיר, יוסף וחיים הצעיר, שבנו איציק כאן עמנו). שניים: נחמיה הבכור אבי, ואחותו השלישית רחל, שבתה דליה נוכחת כאן, נותרים למזלם "בריאים" אבל ציונים!...כולם מצטרפים להכשרות הציוניות ועולים לגאול את הארץ המובטחת משממונה.
-
גן העבודה נחמיה גיסיס עולה בגפו אחרון. חלוץ קלאסי שעובד עבודת כפיים, כטפסן בנין באתר בניה בראשון לציון.
-
גן המרדנות - ב-1930, בטרנופול גליציה, שרה אלטשולר קמה ומורדת! מעשה אמיץ שיביא שכר. היא נוטשת את אורך חייה החרדי, את הוריה את אחותה הבכורה ואחיה הצעיר, ומצטרפת "לא עליהם", להכשרה ציונית חילונית. המטרה: לפלשתינה!.
-
גן האומץ - התבטא ב-1933 ביכולת הנטישה הזאת, למרות שכנראה לוותה בקרע כואב ובנתק מוחלט מהמשפחה. מעשה אברהם זה, של שרה, הותיר אותה כשורדת היחידה מכל משפחתה, שנספית בשואה כ-10 שנים מאוחר יותר. שרה עולה לארץ המובטחת בגפה, כחלוצה קלאסית, ועובדת כצבעית באתרי הבניה בראשון לציון. שם בחולות ראשון, באיזה בנין בסוף בניתו, ומן הסתם באיזו הפסקת אוכל, הם מתוודעים לראשונה.
- גן הזעם, גן ההתנסות, גן האיתגור, גן התקוה, גן העקשות, גן הטראומה, גן ההסתכנות - התבטאו בין 1936-1950
-
גן הזעם - מתפרץ כשגרמניה פותחת מחדש את פצעי המלחמה העולמית הראשונה. משבר כלכלי עולמי בעיצומו, מאבקים האידיאולוגים מתעצמים, היהודים החילונים נשאבים לתוך מהומות המאבקים הכללים ומעורבותם ניכרת מאי פעם. האנטישמיות מרימה ראשה! הפאשיזם הנאצי משתלט! כתגובה גוברת התעמולה הציונית העולמית, וגוברים גלי ההגירה יהודית לפלשתינה.
-
גן הנחישות - נחשף כאן בפלשתינה. גוברת ההתנגדות הערבית נגד ההגירה הציונית והשפעותיה ונעשית לאלימה ורצחנית. אלא שהציונים כבר נחושים מאי פעם! נעולים על מטרתם!
-
גן התקוה - ובעת הזאת בפלשתינה המוטרפת, נישאים להם שני החלוצים נחמיה ושרה גיסיס, ומצטרפים לחבורת דלפונים כמותם, שהסוכנות היהודית מעלה צפונה לגליל העליון לסוף העולם, ומיסדים שם את מושב בית הלל, בתקוה להתפרנס מעבודה עצמית קשה ומפרכת, בתקווה להיות מגשימי הרעיון הציוני: לחיות כאכרים מעבודת הכפיים.
-
גן העקשות - מ-1938 – 1948, עשר שנות מאבק עיקש. שם נולדים שלשת ילדיהם כולל בנם הצעיר גד, עבדכם הנאמן.
במלחמת השחרור מפונה הישוב, וכך גם נקטע לו "הרומן" הקשה המתיש והמאכזב, של שרה ונחמיה, עם האכרות החקלאות והאתגר.
את "הרומן" הקטוע, עתיד בנם הבכור אחי צביקה, להחיות להמשיך בהצלחה מוכחת ברם און, כ-15 שנה מאוחר יותר.
-
גן הטראומה - מלחמת העולם השניה פורצת ב-1938 והופכת לאירוע דרמאטי ביותר לעולם כולו!. האירוע טראומטי במיוחד לכל יהדות אירופה! גם משום שהייתה משוסעת והתעוררה להבינו באיחור קריטי!
-
גן ההסתכנות - אירופה שלאחר המלחמה רוכשת מפליטים חסרי בית, ביניהם יהודים רבים שמגורשים בשנית. גם שערי פלסטינה נחסמים בפניהם ע"י הבריטים. לחץ וזעם הישוב היהודי גובר ומוכרזת מדינת ישראל! הכרזה מסתכנת, שגוררת את הישוב היהודי למלחמה אכזרית נגד הערבים, שבה מנצחים היהודים ניצחון מוחץ. את עיקר המעמסה וההקרבה, נושאים הציוניים שהיו אחראים מכדי להשמר לנפשותיהם! המדינה יהודית נכונה!
- גן השרידות, גן התאוששות - התבטאו בין 1950-1985
-
גן השרידות - בעקבות נצחון מלחמת השחרור וההכרה במדינת ישראל, מגיעים לכאן גלי עליה מאירופה, של יהודים חסרי כל, ששרדו את הנאצים והמלחמה. אותם השורדים הצנועים "המאחרים לשאול", הממתינים השקטים והמהססים. במדינה הצעירה מוכרז צנע. האוכל נמכר בקיצוב. מוקמות מעברות לשכן את אלפי העולים. המדינה עומדת באתגר!
-
גן התאוששות - בגלי העליה אלה, מגיעים הפליט משה זיונצ'יקובסקי מפולין ההרוסה הקומוניסטית, ורוזה סטרוצ'יאנו, מרומניה הפגועה והקומוניסטית. עולים חדשים שנפגשים כאן, נשאים מקימים כאן בית משפחה, ומולידים ב 1955 בשעה טובה, את בתם היחידה, את חדוה רעייתי, אמה הורתה של הכלה החסודה.
בשנת 1980 חדוה ואני נישאים, וב-1981 נולדת בתנו הבכורה כוכבת האירוע הזה. עד כאן תארתי לכם מקטע מהפוטנציאל הגנטי הדי "נפיץ", הטמון בכלה הטריה, וברבים מאתנו. (ליתר ביטחון, דאגתי שזה יחשף לחתן רק לאחר ענידת הטבעת ואמירת 7 הברכות...)
לסיכום: בתקופה זו של מחלוקות רועשות, חשוב לזכור ולהזכיר, שהמחלוקת קיימת ומחלחלת מיומה הראשון של הציונות! בעצם, עוד מהמאה ה-18! שהחל המאבק בין "שומרי החומות לפורצי החומות", שהפך למאבק קשה של החרדים נגד תנועת ההשכלה. ועם כל זאת, ידעה האומה היהודית בעת מבחן היסטורית, לקום להתאושש להלחם ולחדש את לאומיותה במדינה חזקה משלה, חרף כל הספקות, החששות, המחלוקות וההתנגדויות המתקיימות בה.
אני טורח להזכיר זאת כאן, כי הזוג היקר הזה הנישא היום הוא עוד הוכחה ניצחת לכך, שהיהדות הדתית היצרנית והיהדות החילונית האחראית, הם העתיד והתקוה האמיתיים של מדינת ישראל, ויעמדו מול כל קנאות קיצונית!
ועכשיו נותר לנו לקוות ולצפות, שבמהרה בימינו, יתגלה שהגנים המוצפנים של החתן, "ינטרלו" את "נפיצות" הגנים של הכלה, והכל יהיה לטובה, למען הצאצאים והדורות הבאים.