בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
|
|
|
מדוע אין לכפות גיוס על החרדים
|
אין מקום לכפות עליהם גיוס לצבא - לא בגלל אמות-מידה שלהם, אלא בגלל עקרונות שלנו, של ליברליות וסובלנות. אין זה ליברלי וסובלני לכפות על קבוצת אוכלוסיה למחוק את זהותה והזדהותה האישית
|
כרזת מחאה נגד אי-גיוס חרדים. איפה הסובלנות כלפי החרדי? [צילום: פלאש 90]
|
|
|
|
|
|
|
|
היהודים האורתודוקסים/השמרניים, מאז ומתמיד לא רצו להיטמע במדינות ובחברות בהן חיו. כתוצאה מכך, גם לא הזדהו עם המדינה או החברה בה חיו. הם ראו במדינה בה חיו כמי שמספקת את צרכיהם השוטפים ובמיוחד את ההגנה הפיזית עליהם, אך לא מעבר לכך | |
|
|
|
|
משחר נעוריי אני גדל ומחונך על גישת החרדים כי אנו (הם) מגינים על מדינת ישראל באמצעי לא פחות מוכח והוא: לימוד התורה. עניין זה הוא גם לא פחות חיוני מהצרכים האחרים של היהודים. על כן, הגיוס לצבא של בחורי הישיבה צריך להיבטל מול הצורך האמיתי של העם היהודי, שהוא "לימוד ועיסוק בתורה". ייאמר מיד כי כיום נראה לי ההסבר הזה כבלתי משכנע. הוא נשלף ונטען כמנטרה. אני משוכנע כי גם החרדים לא מאמינים בהסבר זה באמת ובתמים. כאשר באים לאדם בטענות או בתביעות במישור הפרקטי, המעשי, טוב יעשה אם יעלה את תשובתו לתחום העקרוני/האידיאולוגי/האמונתי, שכן נגד טיעון עקרוני/אידיאולוגי בלתי אפשרי ליתן תשובה מוחצת והדבר נשאר בתיקו, כביכול, כמחלוקת אמונית שאינה ניתנת לפתרון. לאור עקרונות הליברליזם, אין לכפות אמונות ודעות על איש, לכן נשאר הציבור החרדי בלתי נכפה במשך למעלה משני דורות. הגיעו הדברים לכך שגם הם מאמינים ל"גולם" שיצרו. הגישה החרדית המסורתית ההסבר לגישת החרדים מצוי במישור החברתי/הסביבתי ולא במישור האמוני/האידיאולוגי. היהודים, במיוחד היהודים האורתודוקסים/השמרניים, מאז ומתמיד לא רצו להיטמע במדינות ובחברות בהן חיו. כתוצאה מכך, גם לא הזדהו עם המדינה או החברה בה חיו. הם ראו במדינה בה חיו כמי שמספקת את צרכיהם השוטפים ובמיוחד את ההגנה הפיזית עליהם, אך לא מעבר לכך. הם לא הרגישו צורך לגמול למדינה או לחברה בה חיו, מה גם שהמדינות היו אפופות במעשים אנטישמיים ומעשים של דיכוי ואפליה. הם הסתפקו בנאמנות בסיסית למדינה בה חיו ובמילוי החובות האלמנטריות, אך בשום אופן לא הזדהות עם המדינה בה חיו, לא שאפו לתקן או לשנות את המדינה ולא שאפו לעמדות שלטוניות. גישה זו, שהייתה הגישה המסורתית של היהודים ובוודאי של היהודים האורתודוקסים, לא השתנתה כהוא זה עם הקמת מדינת ישראל. הם לא מזדהים עם המדינה, מקיימים את חובותיהם הבסיסיות ואף נאמנים לה במידה בסיסית. ההבדל בין התנהגות החרדים במדינת ישראל מהעמדה המסורתית של היהודים בגלות, היא שבמדינת ישראל הם כן שואפים לעמדות שלטוניות ולעמדות כוח, ומנצלים לשם כך את מספרם וכוחם הפוליטי. כאן צריך להיות הפתרון. החרדים אינם יכולים להתגייס לצבא משתי סיבות: א) הם לא מזדהים עם המדינה החילונית ולא יכולים להזדהות עימה. ב) גיוסם לצבא פירושו מחיקת זהותם העצמית, מנהגיהם, לבושם ועוד. מבחינתם, פירוש הדבר דרישה להתאבדות, שהם לא יכולים להסכין עימה. עקרונות הליברליות והסובלנות שלנו לכן, אפוא, אין מקום לכפות עליהם גיוס לצבא - לא בגלל אמות-מידה שלהם - אלא בגלל עקרונות שלנו, של ליברליות וסובלנות. אין זה ליברלי וסובלני לכפות על קבוצת אוכלוסיה למחוק את זהותה והזדהותה האישית. לדעתי, אין לכפות גיוסם באמצעים של ענישה או מניעת זכויות. זה גם לא הומאני, לדעתי. יש להסיר גם את מגבלות הפטור מגיוס בדמות ביקורות, ביקורות פתע, רישומים ודיווחים, ודי לו לאדם להודיע על חוסר נכונותו לשרת בצבא בהיותו משתייך לקבוצת האורתודוקסים. באופן הגון ניתן לומר לציבור החרדי: אנו מקבלים את חוסר רצונכם להתגייס לצבא מתוך שאינכם מזדהים לחלוטין עם המדינה החילונית, אנו מכבדים את גישתכם. אך מאותם נימוקים עצמם יש לבטל את זכות הבחירה של מי שאינו מתגייס לצבא. כל השאר יבוא מאליו לאחר שזכותם הפוליטית תתבטל. גם פסיקת הרבנים תשתנה. יש לפעול בשכל ולא מתוך אמוציות וגם לא מתוך כפייה.
|
תאריך:
|
27/06/2012
|
|
|
עודכן:
|
28/06/2012
|
|
אריה רייזל
|
מדוע אין לכפות גיוס על החרדים
|
|
|
כותרת התגובה
|
שם הכותב
|
שעה תאריך
|
|
1
|
|
יש לבטל
|
28/06/12 13:37
|
|
2
|
|
ישמעאל
|
30/06/12 13:17
|
|
שיחות איסטנבול-בגדד-מוסקבה בנושא תוכנית הגרעין האירנית הסתיימו. כצפוי, לא הושג דבר בעל משמעות, למעט ההחלטה על המשך השיחות בדרג נמוך. אכן, מדינות ה- P5+1 והמשלחות האירניות חלקו מטרה אחת: הן אינן מעוניינות בסיום התהליך, אשר יוביל בהכרח להחלטה על שינוי כיוון. האירנים משחקים בהצלחה על זמן, במיומנות שבה שהם עושים זה שנים רבות, וחברי קבוצות ה- P5+1 מנסות אף הם לדחות החלטות לא נוחות, כל חבר מסיבותיו שלו.
|
|
|
על זה נאמר בתורה פסוק אלמותי - "מעז יצא מתוק [ומהאוכל יצא מאכל]", חידתו של שמשון, שפתרונה - "מה עז כארי ומה מתוק מדבש", והסיפור שמאחורי המאמר הוא, כי שמשון הכניע את העז שבחיות - הארי, ומאותה מלחמה עקובה מדם הארי, יצא דבש - שממנו נשכר שמשון.
|
|
|
מהפכה חברתית שתכיל את שלושת המרכיבים, תביס כל מכשפה וקוסם. דרוש לנו לב טוב שיחבר את כל הפלגים. על הלב להיות מחובר לשכל שיידע להבדיל בין טוב לרע ולתכנן את הדרך הביתה, ושניהם יהיו חייבים להתחבר עם אומץ לצאת לדרך נכונה, ולהוביל את כולנו יחד, וכל אחד לחוד, לעבר הארץ המובטחת. לב, שכל ואומץ. בנו, ורק בנו הדבר
|
|
|
אחלאם תמימי הייתה קריינית בערוץ פלשתיני שהוקצה על-ידי ישראל ושודר מהאנטנות הגבוהות ברמאללה שנמסרו לרש"פ בהסכמי אוסלו.
|
|
|
לא, אין טעם לחכך ידיים בהנאה לנוכח חוסר יכולתם של המוחים בתל אביב להשתלט על עצמם, והחלטתם של כמה מהם להשחית מספר סניפי בנקים בלב תל אביב בזמן הפגנה. גם לא לנוכח ההסברים הדלוחים והמובנים מאליהם על האלימות המופרזת של השוטרים, ועל היותם של המשחיתים רק שוליים סהרוריים של המחאה הציבורית הרחבה. בה במידה, ולמרות שהדבר כה מתבקש, אין גם טעם להשוות בפעם המי יודע כמה בין התייחסותה הסלחנית של התקשורת, במקרה זה, והתגייסותה למחלקת ההסברה של המוחים, לבין התייחסותה העקבית - "חוק זה חוק!" - לניקוב שלושה או ארבעה צמיגים במחאה ימנית זו או אחרת. אין בכך טעם, לא מאחר שהשוואה מעין זו אינה נכונה, אלא בעיקר משום שאין בכך כל חדש; אלו המופתעים מאופן סיקור הדברים כנראה לא עסקו בקריאת עיתונים או צפיה בטלוויזיה בשנים האחרונות, לפחות לא בישראל.
|
|
|
|