|
בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
|
|
|
אנשי ה"תרבות" שלנו התחילו בהחרמת אריאל. הם הרי בעלי הבית. ועכשיו הם מחרימים את תל אביב. הם גם רוצים להעביר את אריאל לאויב. בעיניהם גם יומה של תל אביב יגיע. איך אמרו חז"לינו, מהרסייך ומחריבייך ממך ייצאו
|
|
לילה לבן בת"א. חבל על הכסף [צילום: פלאש 90]
|
|
|
|
|
האם תל אביב היא עיר התרבות? או אולי אי של תת-תרבות? האם אריאל הוחרמה בגלל שהיא "בשטחים" או בגלל שהיא עיר יהודית שהוקמה בארץ ישראל שיש עם אחר הטוען לבעלות על אדמותיה? והאם מסתבר עתה שאין כל הבדל בין תל אביב לאריאל בעיני אותם מחרימים מקצועיים? על-פי מה ש נכתב בגלובס, תל אביב "אכלה" ב-2009 40 אחוז מסך תקציבי התרבות, בעוד שתושבי תל אביב הם רק 5 אחוז מהאוכלוסיה. הייתכן כדבר הזה? אין ייעוד טוב יותר לכל הכספים האלה? לתרבות בפריפריה? לתנאי החיים של חיילי צה"ל? לרווחה, לילדים שהגורל לא שפר עימם? לפליטי החרב? לחרדים? למה להוציא כספים על קבוצה כל כך מצומצמת ורעשנית של אנשים שיודעים רק לירוק לבאר ממנה הם שותים? למה שלא נקבל תודה על הכסף שאנו משקיעים בחברה? מדוע לא להעביר את הכסף הזה ליעדים צודקים. מדוע לקבל כל הזמן יריקות בחזרה? מה, אנחנו מזוכיסטים? לנתב בחוכמה את הכסף לא, אינני מציע לקחת את מה שמגיע להם. הם 5% שיקבלו 5%, אפילו גרוש לא פחות, אבל גם גרוש לא יותר. בדמוקרטיה חייבים לשמור על זכות הביטוי, בדמוקרטיה, חובה לאפשר למיעוט, אפילו אם הוא בטל בשישים, לצעוק עד הגג, ובתנאי שלא מפריע את מנוחת השכנים. אך גם בדמוקרטיה לא מציתים אש, וודאי שלציבור אסור ללבות את האש הזו באמצעות עוד ועוד כסף אשר נחוץ כל כך במקומות אחרים, על-מנת לתרום ולו במעט לצמצום הפערים ולקידום החלשים. יהי הביטול של הלילה הלבן בתל אביב (סוף-סוף) אות וסימן להיפרדות של תל אביב מתת-התרבות שנדבקה אליה, ותתחיל תל אביב לפעול באופן תרבותי כאשר את ההון העתק שהיא זורקת על "תרבות" תשכיל להשקיע במקומות נכונים, במקומות בהם באמת יש צורך בכסף הזה. וכסף, לא רק שיתרום הרבה יותר לחברה, אלא אף יזכה את החברה במצוות ובהכרת תודה של מקבליו. |
| תאריך:
|
28/06/2012
|
|
|
עודכן:
|
29/06/2012
|
|
אפרים הלפרין
|
|
|
|
|
|
כותרת התגובה
|
שם הכותב
|
שעה תאריך
|
|
|
|
1
|
|
shraga
|
1/07/12 06:19
|
|
אם נקבל את הקו שהציגה הפרקליטות בנוגע לעבריין יצחק ברמוחה, אפשר לסגור כאן ועכשיו את המאבק בארגוני הפשיעה. אם כמות גדולה של מסמכים ומספר גדול של האזנות סתר הם עילה לעסקת טיעון שמוחקת מכתב האישום את ליבתו - ארגון הפשיעה - חבל על הזמן, הכסף והמאמץ.
|
|
|
|
|
פיזור מועצת עובדי הרכבת, הבוחרת את ועד העובדים, בידי ההסתדרות הוא צעד לגיטימי. מאחר שהעובדים הם אלה שבחרו בהסתדרות העובדים החדשה כארגון היציג שלהם, עליהם לשמוע להוראותיה, וממילא התכנסות מועצת העובדים היום אינה קבילה.
|
|
|
|
|
בשיר עם יידי אהוב וידוע מתאספים יהודים תמימים, ספוגים פסוקי מקרא ונפלאות אגדה לערב של שירה וגעגועים. העולם הזה, כולו הווה שמצוקותיו הן האובניים עליהן נולדות התקוות, מרכין בשיר את ראשו בפני העתיד שמוכרח לבוא במהרה להדיח את מלכות היש המדכא. ראש המזמרים שואל "מה יהיה כשיבוא המשיח", לא איך ימלוך ויעקור את כל הרעה וימלא תבל ומלואה בכל הטובה, אלא איך נקבל אנחנו, פשוטי העם, את פניו, והציבור החולם עונה, "כשיבוא המשיח נערוך לו סעודה כיד המלך".
|
|
|
|
|
צוות השחקנים שבחר הבימאי רוני ניניו למחזה הישראלי המצוין הזה, הוא מהמיטב שיש. וזה בלבד ערובה לחוויה נפלאה. רופא שנעצר באשמת רשלנות רפואית (ומי מאיתנו לא מכיר, ולעיתים חש על בשרו רשלנות כזו), כשהרדים ילדה מטופלת לטיפול שיניים, והיא נשארה בתרדמת (קומה). את הנחקר חוקרים "השוטר הטוב" והשוטר הרע". תוך כדי התפתחות העלילה, נחשפות פרשיות מעברם של החוקרים עצמם, כשלאט לאט הן נמסכות בעלילה והופכות לבעלות משמעות וכוח בעיצובה.
|
|
|
|
|
אני לא עולה חדש. לא נעזרתי בשירותי המנהל, לא הייתי זקוק לכך, תודה לאל. הוריי עלו מארה"ב לפני שלושים שנה, ועד היום קשה להם עם השפה, המבטא, המנטליות. אני סטודנט בבר-אילן, שנה ראשונה. יש באוניברסיטה לא מעט עולים חדשים, בעיקר אמריקנים וצרפתים. הם מעניקים ארומה מיוחדת, באים עם מנטליות שונה. חלקם רוצים לכייף כמו שעושים בקולג'ים האמריקנים, חלקם רוצים ללמוד. כולם כאן מרצון.
|
|
|
|
|
