מצער, שלאור משנתו החברתית של הרב קוק, קשה למצוא את הציונות הדתית לאומית בין הנוטלים חלק משמעותי בנטל המשימה של המאבק לצדק חברתי.
מצער, שהם אינם קשובים לקולו של הרב אברהם יצחק קוק שמרחיב את הדיבור "על זכויותיהם של הפועלים ועל הצורך להתארגן ולהיאבק נגד המעבידים" (הרב צבי ירון, "משנתו של הרב קוק", עמ' 164.
ראוי לשים לב למשפט הבא:
"בהתארגנות הפועל, בהתארגנות לשם שמירה על תנאי עבודה יש משום צדק יושר ותיקון עולם." ("חזון ונשמה", קנ"ד). המשפט שצוטט כאן אינו מצוטט ממניפסט של מפלגה קומוניסטית, אלא הוא מובא מספר, הדן במשנתו של הרב קוק "חזון ונשמה", עמ' קנ"ד. ובהמשך באותו עמוד ניתן למצוא מלים הנושמות את מלוא העוצמה של מאבק לצדק חברתי. מצער מאוד, שהן אינן חלק מאדני החברה הישראלית.
השאיפה לתקן "...כי הפועל הבלתי מאורגן עובד בתנאים יותר גרועים, הן במחיר עבודה הן בשעות העבודה וזה מקלקל את תנאי העבודה של הפועל...""חזון ונשמה", קנ"ד)
משנתו של הרב קוק מחייבת לראות את הציונות הדתית ניצבת בשורה הראשונה של המאבק נגד מדיניות כלכלית, המעבירה תחומי תעסוקה רבים מהעסקה מאורגנת של פועלים לחברות כוח אדם.
הרב קוק גורס, שהמציאות הקיימת, ודאי שהיא ריאלית, אבל גם "השאיפה לשנות ולתקן אותה היא חלק בלתי נפרד של המציאות." (הרב צבי רוזן, שם, עמ' 165.
הרב קוק חוזר ומדגיש שהמצב הנתון הוא אינו האמת הבלעדית.
"האפשרויות והסיכוי לשנות אף הם האמת היותר הוויתית של המציאות". כבשה אותי המובאה הבאה מדברי הרב צבי ירון בפרק "מוסר וחברה" בספר "משנתו של הרב קוק", עמ' 166 - "החלום מעניק לאדם את הכוח לחתור לקראת עולם טוב יותר".
בימים שהעבודה המאורגנת נאחזת בציפורנים במאבק נגד העברת קווי יצור מעבודה מאורגנת לחברות כוח אדם, כמו במקרה של
רכבת ישראל, יש מקום לחזור ולשנות את קריאת הרב קוק - "לארגון הפועל לשם שמירה והגנה על תנאי העבודה " ו"עבודה בלתי מאורגנת מביאה נזק ומפסידים מממון לפועלים, כי העובד הבלתי מאורגן עובד בתנאים יותר גרועים...".("חזון ונשמה" קנ"ד, שורות אלו צוטטו גם ע"י ש"ז שרגאי בכתב העת "נתיבה" ניסן תרצ"ג).
