"הקנוניה" של שמעון שיפר

שמעון שיפר במאמרו "הקנוניה" בידיעות אחרונות (11.7.12) כותב: "אתמול, לאחר הזיכוי בשתיים משלוש הפרשות, שאלתי את עצמי על מה ולמה הודח ראש ממשלה בישראל. ניסיתי לדמיין גם איך הייתה נראית המציאות כאן אילו אולמרט היה משלים את כהונתו, אולי היינו מגיעים להסדר עם הרשות הפלשתינית. אולי היינו קצת פחות מבודדים בעולם. שאלות שאין עליהן תשובה אבל הן חייבות להישאל".

מר שיפר הנכבד, לשאלותיך יש תשובות חד-משמעיות. למשל ברצועת עזה, אותה נטשנו ברוב טמטום, שהפכה לבסיס שיגור לאלפי טילים המתפוצצים על ראשי תושבי עוטף עזה, שגבולותיה הורחבו עד לתוככי באר שבע, אשקלון ואשדוד, טילים המאיימים לאחרונה גם על גוש דן. לא רק שהרצועה הפכה לבסיס לשיגור טילים, אלא גם לבסיס קדמי של אירן המאיימת להשמידנו.

התשובה לשאלותיך, שמעון שיפר, מצויה גם בשלום המקרטע עם מצרים, ה"דמוקרטית" שהפקירה את סיני לחוליות טרור, למבריחי סמים ולמהגרי עבודה אפריקנים, ולאחרונה גם לחוליות אל-קאעידה.

התשובה לשאלותיך מצויה גם בסוריה, שאם חלילה היינו נסוגים מרמת הגולן, כפי שתכנן אולמרט, למען השלום עם בשאר אסד; לא צריך דמיון פרוע במיוחד כדי לדעת מה היה היום גורלם של תושבי הצפון וסובב הכנרת במין שלום עוועים שכזה.

ואחרונה חביבה ירדן, הניצבת אף היא על סיפו של ה"אביב" הערבי, שאם חלילה היה אולמרט חותם על הסכם עם הרשות הפלשתינית, ה"אביב" הזה היה מאיים על נתב"ג ועל נתניה ובנותיה.

אין ספק שאם אולמרט היה ממשיך חלילה לכהן כראש ממשלה היינו, כדברי פישר, "קצת פחות מבודדים בעולם" אך נאלצים להסתתר במקלטים...