|
בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
|
|
|
גרישה ולנה הגיעו לכיתה כשעל לשונם פרורי עברית ארכאית ● אידיאליסטים בני 18, עבדו בסלילת כבישים ומצאו מזור לנפשם הסוערת בחיק האידיאל הקומוניסטי ● הבולשת הבריטית החליטה, שמקומם לא בישראל וגירשה אותם ועוד מאות חברים לדעה לבריה"מ
|
|
שרידים לתקופה אחרת [צילום: לע"מ]
|
|
|
|
|
בשנת 2001 הייתי מנהל בית הספר "גשר" בעיר סמרה ברוסיה. בימי ראשון רעיתי ואני הפעלנו בית ספר להורי התלמידים. בין התלמידים המתמידים והמצטיינים בכתה היו גרישה ולנה כגן, סבא וסבתא של נדזדה (תקווה - בעברית), תלמידה בכתה י"א.
גרישה ולנה הגיעו לכיתה כשעל לשונם פרורי עברית ארכאית. בשיחת ההכרות הם הבהירו לי, שהעברית השבורה והסדוקה שבפיהם היא מימי שהותם בארץ ישראל בשנים 1936-1939.
אידיאליסטים בני 18, עבדו בסלילת כבישים ומצאו מזור לנפשם הסוערת בחיק האידיאל הקומוניסטי, שכבש את לבם של צעירים לא מעטים.
הבולשת הבריטית החליטה, שמקומם לא בישראל וגירשה אותם ועוד מאות חברים לדעה לברה"מ. למרבה הצער, את החום הלוהט בעמק חרוד ועמק בית שאן הם המירו בשנים יותר מדי רבות במחנות ריכוז בסיביר.
לא ניכר שישבו מולי זוג שהגיע לגבורות. הם הצליחו לשמור על חזות צעירה למרות כל מה שעברו בחייהם. קשה היה להאמין שמדובר בבני שמונים. באותה שיחה הם הבהירו לי, שהמניע שלהם הוא לשפר את ידיעתם בעברית עכשווית נעוץ ברצונם לשמור על הקשר עם נדזדה, שעתידה בסוף שנת הלימודים לעלות לישראל וללמוד בטכניון בחיפה.
שיחת ההיכרות הזו פרסה על שולחני יריעות היסטוריות כואבות על אידיאלים שהרטיטו נעורים, על אכזבות, גירושים, בתי כלא, מחנות הסגר בסיביר הרחוקה, תקוות שלא מומשו ונאמנות ללא סייג לאידאלים שנחבטו.
היום נודע לי, שגרישה כגן נפטר בשיבה טובה, ימים ספורים לאחר שחגג את יום הולדתו ה-96, אני מקדיש רשימה זו לזכרו של גרישה, שכולו נשם אידאלים גדולים בחייו וכאב גם את אובדנם. אני מאחל בריאות טובה לרעייתו לנה.
|
| תאריך:
|
20/07/2012
|
|
|
עודכן:
|
22/07/2012
|
|
איתן קלינסקי
|
|
|
|
|
|
כותרת התגובה
|
שם הכותב
|
שעה תאריך
|
|
|
|
1
|
|
מרגש
|
20/07/12 22:21
|
|
|
|
|
|
qwertyu
|
22/07/12 09:17
|
|
|
|
2
|
|
מגיב ותיק
|
21/07/12 02:10
|
|
|
|
|
|
מגיב ותיק
|
21/07/12 02:14
|
|
|
|
3
|
|
קורןנאוה טבריה
|
21/07/12 05:51
|
|
|
|
|
|
קורןנאוה טבריה
|
21/07/12 13:38
|
|
|
|
|
|
-יהודי
|
22/07/12 13:36
|
|
|
|
4
|
|
קלינסקי וג.לוי
|
21/07/12 09:31
|
|
|
|
5
|
|
כואב שאנשים
|
21/07/12 16:51
|
|
|
|
6
|
|
ידידיה .
|
21/07/12 17:05
|
|
"הרבה מנכשלי החיים הם אנשים שלא הכירו עד כמה קרובים היו להצלחה כאשר נואשו וויתרו. (תומאס אדיסון)
|
|
|
|
|
להיות נכה בביטוח לאומי פירושו שמתקיימת בך לקות (גופנית, נפשית או קוגניטיבית) כזו שפגעה בך כך שאיבדת לפחות חצי מכושר העבודה שלך, כך מגדיר זאת החוק.
|
|
|
|
|
יותר מחודשיים יושבת קבוצה של נכי צה"ל מול משרדי אגף השיקום בתל אביב, זועקים לעזרה ולשינוי, אך זעקתם אינה נשמעת. נכים עם פגימות קשות ופגימות קשות פחות, כל אחד והסבל שלו, כל אחד והחבילה הכבדה שהוא נושא על גבו בכורח. לכאורה אין הרבה משותף בין הנכים, אבל יש שתי נקודות משותפות, ואפילו קריטיות; לחלקם זה עניין של חיים ומוות, חלקם מוות במובן המטאפורי ולאחרים זה פשוטו כמשמעו - 'חיים או מוות'. כולם מסכימים שהנקודות הקריטיות הן אגף שיקום נכים וארגון נכי צה"ל.
|
|
|
|
|
במאמר הקודם הצגתי את תהליך ההיסטוריה בכיוון העברת האחריות מן ההורה אל המתבגר. בסופו של התהליך, אנו ניצבים, לכאורה לבד.
|
|
|
|
|
מרחץ הדמים בבורגס היה רק סימפטום למה שעלול, בעצם, לקרות בכל אתר-נופש שהוא מעבר לים. אחרי ככלות הכל, אוטובוס שנועד להסיע נופשים ישראלים מן הטרמינל לבתי המלון שלהם, הוא יעד אידיאלי וקל לפיגוע, שהרי הוא איננו מאובטח. תא המטען שלו פרוץ לכל רוח, לשירותו העצמי של כל נופש תמים, היכול להפקיד בו, חופשי-חופשי, את חפציו. אותו נופש רשאי גם לעלות לאוטובוס הפתוח כדי לתפוס בו מושב פנוי, ולהמתין בינתיים בסבלנות לנהג, שיגיע אליו רק משיתמלא בנופשים.
|
|
|
|
|
