אם להתייחס לכל ההצגה המתרחשת מול עינינו – אנו בבעיה, כי התנהגות קבוצתית כזו מראה שכל אמצעי התקשורת נשלטים ע"י "המאפיה השמאלנית" שאליה האיש שייך, אבל לפני שנדבר על הסיפור בואו נראה מיהו אדר כהן, מאיפה הוא צץ, איך הוא נעשה מומחה "גדול" באזרחות ומי מושך לו בחוטים. כדי שזה יהיה מובן נצטרך להתחיל מאירועי "שלשום"...
הסיפור התחיל בסוף שנת 2006, שלטה אז ממשלת אולמרט ושרת החינוך הייתה
יולי תמיר. אז המפקחת הארצית על מקצוע האזרחות במשרד החינוך הייתה אסתר ברנד מקדומים שהייתה בתפקיד כבר למעלה משלוש שנים ולדעת רבים הצליחה בו ועמדה לקבל קביעות, אבל הגורל רצה אחרת - שרת החינוך מינתה את חברת ילדותה ענת זהר לראשות המזכירות הפדגוגית שבתורה הביאה ללשכה עוזר אישי - אדר כהן, איש המכון הישראלי לדמוקרטיה. מהר מאוד היא מינתה אותו לתפקיד חדש שהומצא עבורו: אחראי על תחום האזרחות. התחילה התנגשות סמכויות ומישהו היה צריך לפנות את מקומו. הממונים (הממונות – נכון יותר) החליטו (וזה היה צפוי) שאסתר ברנד תצטרך ללכת. היה שקט... לא היה סימן לרעש תקשורתי כלשהו כי הרי לפטר מתנחלת – מה יכול להיות טוב מזה! אבל גברת ברנד החליטה לפנות לבית המשפט ולבקש צו מניעה כדי למנוע את הפיטורין.
במרס 2007 בבית הדין, פנו אליה אנשי משרד החינוך והציעו לה מאה אלף שקלים בנוסף לפיצויי הפיטורין כדי שהיא תמשוך את התביעה. ברנד הסכימה מחוסר ברירה כי סיכוייה להישאר בתפקיד היו אפסיים, אז מי מונה במקומה? כמובן, מומחה גדול באזרחות אדר כהן, איש המכון הישראלי לדמוקרטיה – לפי השיטה ה"דמוקרטית" הידועה, אף "לוחם צדק" לא הזיז אצבע. את כל הפרטים על הסיפור אתם יכולים לקרוא בתחקירו של גיל ברינגר "
מהפכה אזרחית".
את "הישגיו המקצועיים" של אדר כהן אפשר להגדיר בקיצור נמרץ בהשתלטות השמאל הקיצוני על המקצוע החשוב בחינוכו של הדור החדש בעם ישראל. בינתיים היו בחירות, העם אמר את דברו, ממשלת אולמרט הלכה לעולמה. אבל הפקידים שהם השאירו המשיכו להרעיל את ילדינו ובזה הכשל הגדול של כל ממשלות הליכוד שלא ידעו לשלוט.
עיוותים בספרי לימוד אז מה הספיק אדון כהן לעשות? קודם כל – וזה העיקר – לשנות את דרך הוראת מקצוע אזרחות מקצה אל הקצה. הכול תלוי בנקודת המבט: אם משכנעים את התלמיד שנקודת מבט יהודית לא מספיקה לו ורצוי להתייחס להתרחשויות בארץ הקטנה שלנו מנקודת מבט של איש החי על הירח – הכול יראה אחרת. לכן הוא השקיע מאמץ כביר להכנסת ספרי לימוד חדשים - כולם אנטי ציוניים, המסלפים עובדות בסיסיות בהיסטוריה היהודית של זמננו. לפי ד"ר צבי צמרת שכיהן כיו"ר המזכירות הפדגוגית במשרד החינוך מינואר 2010 עד דצמבר 2011: "בימיה של השרה יולי תמיר לא הייתה בכלל ועדת מקצוע בנושא אזרחות והדברים התנהלו ישר משולחן השרה ושולחן יושבת הראש של המזכירות הפדגוגית, פרופ' ענת זהר שעמדתה היא עמדת שמאל קיצוני.... בחודשים האחרונים הופיעו שני ספרי לימוד חדשים בהוצאת רכס ובשניהם יש עיוותים, הטעיות לכיוונים של שמאל כולל שמאל רדיקלי... ראיתי שבספרי האזרחות מדברים על דמוקרטיה אבל לא מדגישים את ההיסטוריה היהודית ואת היותה של מדינת ישראל דמוקרטית – יהודית... "
לדוגמה כמה "צימוקים" מספר לימוד "יוצאים לדרך אזרחית" (הוצאת רכס - אדר כהן היה יועץ בכתיבת הספר):
- "קיימת סתירה בין המסורת היהודית, הטוענת לייסודה בהתגלות אלוהית לבין ערכי הדמוקרטיה שהם יצירה אנושית". (עמ' 53)
- "מדינת ישראל מתעלמת מסמכותו של בית המשפט הבינלאומי הפלילי ובכך מנסה לשמור על ריבונותה. כך הדבר גם בתחום זכויות האדם: ישראל אינה חברה בבית הדין האירופאי לזכויות אדם וככלל נמנעה מלהכיר בסמכותן של ועדות המומחים של האו"ם לדון בתלונות נגדה..."(עמ' 174)
- "במהלך מבצע
עופרת יצוקה השתמשה ישראל בכוח צבאי גם בתוככי הערים ברצועה ובאזורים אחרים המיושבים בצפיפות באוכלוסיה אזרחית. אזרחים רבים, תושבי הרצועה, שלא היו מעורבים בפעילות טרור נגד ישראל, איבדו את חייהם ואת רכושם, תשתיות ברצועה וסמלי שלטון של חמאס הופגזו ואף מתקנים של האו"ם נפגעו". (עמ' 180-181)
- "ועדה בינלאומית של האו"ם (וועדת גולדסטון) קבעה כי ישראל ביצעה
פשעי מלחמה במהלך המבצע וכי יש לפתוח בהליכים פליליים בינלאומיים נגד אנשי צבא וממשל ישראלים". (עמ' 181)
מספיק? כל מי שמעוניין בפרטים נוספים מוזמן לפנות
לקישור זה.
אפשר להתפעל מהעובדה שלקח כל כך הרבה זמן להנהלת משרד החינוך ולשר החינוך כדי להיפטר מאדון כהן. בטוח שמשרד החינוך שורץ בכפילי כהן ואין אחד שיעשה שם סדר.
עוד כמה הערות: -
"המכון הישראלי לדמוקרטיה" – אח תאום
ל"קרן לישראל חדשה" – שניהם נוסדו ע"י גורמים זרים, שניהם מנוהלים ע"י צוותים ישראלים אך המטרה האמיתית לקיומם מוסתרת. כל שאנו יכולים לגלות עליהם (באופן גלוי) זו למעשה הסוואה. למכון יש נגישות למידע בצה"ל, במשרדי ממשלה, בכנסת, ובמשטרה ואף אחד לא יודע לאן המידע הזה מועבר. כמה פרטים פיקנטיים: תקציב המכון – בסביבות 30 מיליון שקל (2008 - 28 מיליון). בשנת הכספים החולפת הגיעה עלות שכרו של נשיא המכון, ד"ר אריה כרמון, ל-1,408,287 שקל, כולל מכונית צמודה, שהועמדה לרשותו מאמצע השנה. פרופ'
מרדכי קרמניצר מהפקולטה למשפטים באוניברסיטה העברית, קיבל מהמכון בשנה החולפת שכר בעלות של 424,474 שקל (קרמניצר קיבל שכר גבוה גם בשנים קודמות).
המכון מוחזק על-ידי מיליארדר יהודי אמריקני, ברנרד מרכוס, אז האם המכון הוא ישראלי? אבל לא זה חשוב. חשוב שאנו לא יודעים מהו מקור הכסף כי אדון ברנרד מרכוס יכול להיות איש קש לארגונים בעלי אינטרס זר כי הרי עשרה מיליון דולר בתקציב השנתי ניתנו לא בגלל העיניים היפות של הישראלים, הם הועברו כדי ליצור נקודות שליטה בצמתים החשובים של המערכות השלטוניות, המשפטיות והצבאיות - וזה נעשה בהצלחה רבה. אדון כרמון לא סתם מקבל את המיליון וחצי שלו, הוא מרוויח אותם ביושר. יש גם אצלנו מנגנונים האמורים להגן על המדינה מניסיונות כאלה – אך האם הם
מתפקדים בכלל? לפי הסיפור של
הקרן החדשה לישראל זה לא כל כך עובד.
- התנהלות קבוצתית של כהן ותומכיו דומה מאוד להתנהלות כנופיות פשע מאורגן: הם מנצלים את כל הדרכים (חוקיות ולא חוקיות) כדי להגיע למטרה. כאן אנו רואים שילוב של התקפה תקשורתית, השמצות, איומים, גיוס אנשים התלויים בו בפרנסתם – הכול מותר! מספיקה דוגמת
רדיפת ד"ר צבי צמרת על ציונות יתר.
והכי חשוב – הגיע הזמן לעשות סדר במערכות שהזכרנו קודם – והעיקר במערכת שלטונית. בואו נלמד מידידנו האמריקנים: כדי שהמנגנון הממשלתי יבצע את רצון העם שהביטוי העיקרי שלו - תוצאת הבחירות והקמת ממשלה חדשה – כל הפקידות הבכירה הממשלתית בכל המשרדים באופן אוטומטי חייבת להגיש את התפטרותה עם הקמתה, כולל התפטרות יועץ המשפטי של הממשלה, ראשי הפרקליטות, ראשי זרועות הביטחון – כמו שעושים בארה"ב עם בחירת הנשיא החדש, רק אז הממשלה תוכל לשלוט.
כרגע ההליך הזה מתבצע רק עם הקמת ממשלות השמאל – כל "הלא מתאימים" לממשל החדש מועפים מתפקידם, אך בניצחון מפלגות הימין "אמצעי שטיפת המוח" מקימים רעש מחריש אוזניים בכל ניסיון, אפילו הקטן ביותר להתאים את המנגנונים הממשלתיים לרצון העם. את זה אנו רואים ושומעים עכשיו עם הסיפור של אדר כהן. זו דמוקרטיה, אדון כרמון?