על מדינת ישראל להכין מסמך ובו לרכז בקצרה את העובדות בנושא זכויות עם ישראל במולדתו, לקבל עליהם חתימה של המומחים הגדולים בתקופתנו בארץ ובעולם, ולדרוש מאומות העולם להכיר בו כאמת מדעית עובדתית מוסמכת. זאת כתחליף לתפיסה המקובלת השקרית שהופצה על-ידי הערבים ותומכיהם וקנתה לה אחיזה בקרב האנושות כאמת אלטרנטיבית המייצרת מציאות מדומה.
להלן דוגמת טיוטא 1. בתאריך 2.11.1917 פרסם הלורד ג'יימס בלפור, שר החוץ הבריטי, הכרזה לפיה "ממשלת הוד מלכותו רואה בעין יפה הקמת בית לאומי לעם היהודי בפלשתינה". המנדט המקורי עבור היהודים כלל גם את כל שטחה של ממלכת ירדן כיום! בשנת 1922 אושרה הצהרת בלפור על-ידי חבר הלאומים ובכך קיבל המנדט תוקף של
חוק בינלאומי! בשנת 1924 שולב המנדט בחוקה האמריקנית!
אמנת מונטווידאו מ-26.12.1933 קובעת בסעיף 6 כי ההכרה היא בלתי חוזרת (Recognition is unconditional and irrevocable) ולכן כל גוף הפועל לביטול ההכרה בפלשתינה כיהודית מבצע בפועל עבירה על החוק הבינלאומי!
המנדט קיבל אישור נוסף על-ידי האו"ם עם הקמתו בשנת 1945 כחלק מהכרה בזכויות ובמנדטים הקודמים. אמנת היסוד של האו"ם (פרק 12 סעיף 80) מחייבת את האו"ם לכבד את ה"כלים הבינלאומיים" הקיימים של מדינות/עמים - דהיינו מחייבת את האו"ם להכיר בפלשתינה/פלשתין כיהודית ולא לפעול להקמת מדינה ערבית פלשתינית/פלשתינית.
2. בשנת 1920 השם "פלשתינה" נקשר בתודעת הציבור ברחבי העולם עם העם היהודי. סעיף 7 של המנדט: "יכללו בחוק זה תנאים המנוסחים בכוונה להקל על רכישת
האזרחות הפלשתינית על-ידי היהודים המתיישבים ישיבת קבע בפלשתינה". הזכות לשוב לפלשתינה ולארץ ישראל הקיימת רק עבור העם היהודי לפי המשפט הבינלאומי, הוכרה רשמית בסעיפים 6 ו- 11של המנדט.
זכות זו מוכחת באמצעות מספר כלים בינלאומיים, במיוחד סעיף 22 באמנה של חבר הלאומים, המאושררת במסגרת הסכמי ורסאי ב-10.1.1920; אמנת גבולות פרנקו-בריטניה ב-3.12.1924; סעיף 22 לעיל התפרש ביחד עם החלטת סמאטס מ 30.01.1919 והסכם ויצמן-פייסל מ-3.1.1919, בכולם פלשתינים במשמע יהודים! גם החלטה 2443 של האו"ם מתאריך 19.12.1968 לא התייחסה לתושבים הערבים כ"פלשתינים".
העם הפלשתיני הוא העם היהודי! ה"עם הפלשתיני" הוא פיקציה והונאה. אין ל"עם" הפלשתיני (שהומצא בשנות הארבעים-חמישים) שום דבר המאפיין אותו כעם. אין מטבע, שפה, מנהיגים, מורשת, היסטוריה, כלום. שינוי שמם של התושבים הערבים בארץ ישראל מערבים לפלשתינים היה מעשה של גניבת זהות!
3. החלטות האו"ם המאוחרות בנוגע לזכויות "העם הפלשתיני" כביכול מסמנות את נצחון ההונאה הגדולה ביותר במאה העשרים. בתאריך 10.11.1975 החליט האו"ם בהחלטה 3379 שהציונות היא גזענות! ביטולה של החלטה אנטישמית מרושעת זו המבוססת על שנאה עצומה לעם היהודי ב-16.12.1991 לא מחק את הבושה, וכמובן גם לא את הנזק שנגרם.
4. למעלה ממאה מיליון בני אדם הפכו לפליטים במאה העשרים (רוסים שברחו מהמהפכה של 1917, ארמנים ויוונים שנמלטו מטורקיה, יהודים שנמלטו מרדיפות היטלר, 869,000 יהודים שנאלצו לעזוב את מדינות ערב בין 1948 ל-1967). רובם התחילו חיים חדשים. היחידים שקיבלו סטאטוס של "פליט לנצח" כולל צאצאים היה זה של הפליטים הערבים. זהו ביטוי מובהק נוסף ליחס החריג המפלה של האו"ם לטובת הערבים.
5. רוב מה שקרוי היום "פלשתינים" הם מהגרים שהגיעו לישראל באותו זמן שבו המנדט הבריטי ביצע את "הספר הלבן" וחסם את דרכם של היהודים למולדתם ההיסטורית. לפני תחילת המאה העשרים כמעט ולא היו ערבים-מוסלמים בארץ ישראל. ב-1695 לא היה בעזה, נצרת, ואום אל-פחם, אפילו ערבי מוסלמי אחד. כל הערבים שם היו נוצרים.
6. הכיבוש של ירדן ביהודה ושומרון לא קיבל אחיזה משפטית, רוב מדינות ערב התנגדו לו. בשנת 1988 הכריזה ירדן שהיא אינה רואה את עצמה כבעלת מעמד באותו אזור. בכך הושב מעמדו החוקי של השטח למעמדו המקורי, לאמר, שטח שנועד לשמש בית לעם היהודי. מכיוון שהאזור מעולם לא היה תחת ריבון חוקי אין שטחי יהודה ושומרון צריכים להיקרא "שטחים כבושים" אלא "שטחים במחלוקת" כמקובל בעולם. השימוש הידוע, המקובל והנפוץ במונח "כיבוש" - שגוי!
7. דוח של משפטן בכיר מאוד: השופט העליון
אדמונד לוי קובע כי ישראל אינה כובשת ויש לה זכויות מלאות בשטחי יהודה ושומרון.
8. ה"ארגון לשחרור פלשתין" הוקם לפני שנכבשו "השטחים הכבושים", כך שהקונספציה לפיה המאבק הוא למען גבולות 67' מנותקת מן המציאות. האמנה הפלשתינית, שבוטלה רק למראית עין, דוגלת במפורש בהשמדת הישות הציונית בפלשתינה (סעיף 15). גם אמנת החמאס קוראת בגלוי להשמדת ישראל.
9. מנהיגם של ערביי ישראל - המופתי של ירושלים, חג' אמין אל חוסייני תכנן פתרון סופי ליהודי ארץ ישראל בשיתוף הנאצים. תוכניתו כללה הקמת מחנה ריכוז לחיסול היהודים בגזים באזור ג'נין. הוא נפגש עם היטלר והצטרף ליחידת אס אס בבלקן, שם סייע בהקמת יחידת וואפן אס אס מקרב המוסלמים.
10. העולם הערבי סירב להכיר בהחלטת החלוקה של האו"ם 181 מ-29.11.1947 וקם להשמיד את מדינת ישראל מיד עם היווסדה. הוא ניסה לחזור על ניסיון ההשמדה גם בשנת 1967. הערבים עסקו בהשמדת הישוב היהודי כבר הרבה לפני כן בפרעות הזוועה, והמשיכו בכך ללא הרף גם אחרי כן. עד היום מדינת ישראל נמצאת תחת איום מתמיד של השמדה.
מי שקם להשמיד עם אין לו שום מעמד, לא חוקי, לא מוסרי ולא אחר לבוא בדרישות כלפי העם אותו ניסה להשמיד! לא הנאצים שהצליחו במידה רבה, ולא הערבים שכשלו אך עדיין לא התייאשו. נהפוך הוא, על העולם הערבי לשאת באחריות להשלכות כל פעולות האיבה שלו כלפי ישראל, לפתור את הבעיות שיצר (לרבות "הבעיה הפלשתינית") ולשלם פיצויים לישראל.
אלו העובדות, זו האמת המדעית וההיסטורית. כשאומרים שהנושא "שנוי במחלוקת" מתכוונים בעצם לכך שיש ויכוח בין הדעה הנפוצה לאמת המדעית. אכן קשה מאוד להילחם בתפיסות שהשתרשו בתודעה הבינלאומית משך עשרות שנים, שלא לדבר על שנאה תהומית המעורבת בפחד משתק מפני טרור רב עוצמה ומשולבת באינטרסים כמו תלות בנפט הערבי. עם זאת עלינו לזכור: מאז ימי הביניים מי שאמור לקבוע את האמת על פיה אמורה להתנהל האנושות הוא המדע, ולא שום מניפולציה אחרת.
אי לכך ובהתאם לזאת מדינת ישראל דורשת מן האו"ם, אירופה, ארה"ב וכל אומות העולם להכיר באמת המדעית, המשפטית וההיסטורית, ולפעול על פיה!
תודה
לאתר kr8 על הסיוע בהכנת מאמר זה.
