מארי סקלודובסקה-קירי, הידועה גם בשם מאדאם קירי, הייתה פיזיקאית וכימאית צרפתית ממוצא פולני, מפורסמת בשל מחקרה החלוצי על רדיואקטיביות.
לאחרונה, ד"ר יזהר חרוזי, יו"ר קרן סייב א-הארט, והמנהל התרבותי של ארגון בוגרי בית החולים סידאר סייני אירגן ערב להנצחת חייה של אישה יוצאת דופן זו. האונקולוג / המטולוג ד"ר אהרון ביק, מבית החולים סידאר סייני סיפר לקהל על חייה של מאדאם קירי והשפעת גילוייה על עולם הרפואה והמדע. לאחר דבריו של ד"ר ביק, האורחים צפו
בסרט, מועמד לפרסי האוסקר של שנת 1943, על חייו של בני הזוג קירי, עם גריר גארסון בדמותה של מארי סקלודובסקה-קירי, ווולטר פידג'ון בדמותו של פייר קירי. על-אף היותו פיזיקאי מוכשר ורווק מושבע פייר קירי התאהב בסטודנטית המבריקה מארי, וביחד הם יצאו למסעם לגילוי הרדיום.
הפרופסורית הראשונה בסורבון
מארי סקלודובסקה נולדה בפולין ולאחר נישואיה לד"ר פייר קירי הצרפתי היא הוסיפה לשמה את שמו (במקף) קירי. מאריה סאלומאי סקלודובסקה החלה את הכשרתה המדעית המעשית בוורשה, פולין. בשנת 1891, בגיל 24, היא הלכה בעקבות אחותה ברוניסלאבה ועברה ללמוד באוניברסיטת סורבון, בפריז, שם היא זכתה בתאריה הגבוהים ושם, לאחר מכן, היא ערכה את עבודתה המדעית עם בעלה, פייר קירי. בשנת 1903 היא התחלקה בפרס נובל לפיזיקה עם בעלה פייר ועם הפיזיקאי אנרי בקרל. ובדומה לכך, מאוחר יותר, ביתה איירין ז'וליו-קירי בשותפות עם בעלה פרדריק ז'וליו קיבלו את פרס נובל. בשנת 1911 מארי סקלודובסקה-קירי הייתה הזוכה היחידה בפרס נובל לכימיה, האישה הראשונה שזכתה בפרס נובל, האישה היחידה עד כה שזכתה בפרס נובל בשני תחומים - פיסיקה, כימיה - והאדם היחיד שזכה בו בזמן בפרס נובל בשני מדעים.
מארי סקלודובסקה-קירי הייתה האישה-פרופסור הראשונה בסורבון, הידוע גם בשם אוניברסיטת פריז, ובשנת 1995 נהייתה האישה הראשונה שנקברה בזכות עצמה בפנתיאון בפריז.
הישגיה כללו את התיאוריה של הרדיואקטיביות, מונח שהיא הטביעה, הטכניקות של בידוד איזוטופים רדיואקטיביים, וגילוי שני היסודות, הפולוניום ומאוחר יותר הרדיום. בניהולה נערכו המחקרים הראשונים בעולם בטיפול במחלות ניאופלאסמס באמצעות איזוטופים רדיואקטיביים. היא ייסדה את מכון קירי בפריז, צרפת ובוורשה, פולין, אשר נותרו המרכזים העיקריים למחקר רפואי כיום.
השותפות של מארי ופייר בחיים ובעבודה הייתה יוצאת דופן אך נקטעה שלא בעיתה. ב-19 באפריל 1906, תוך כדי חציית רחוב דופין, בגשם כבד, פייר נפגע על-ידי רכב רתום לסוסים, נפל מתחת לגלגליו ואיבד את חייו.
מארי הייתה הרוסה נפשית ממותו של בעלה. ב-13 במאי 1906, המחלקה לפיזיקה בסורבון החליטה לשמר את כסא הפרופסור שנוצר עבור בעלה פייר והם נתנו אותו למארי. זה איפשר לה לצאת מצלו של פייר ולהיות האישה-פרופסור הראשונה בסורבון.
בעוד שהיא הייתה אזרחית צרפתית פעילה ונאמנה, מארי סקלודובסקה-קירי מעולם לא איבדה את תחושת הזהות הפולנית שלה. היא לימדה את שתי בנותיה - איירין ואייו - את השפה הפולנית ולקחה אותן לביקורים בפולין. היא קראה ליסוד הכימי הראשון שגילתה ואותו בודדה בשנת 1898 - פולוניום - אחרי ארץ מולדתה, פולין. מארי סקלודובסקה-קירי נפטרה בשנת 1934 מאנמיה אפלסטית, שנגרמה על-ידי חשיפה של שנים לקרינה.
יש הרבה מה לספר על ההישגים של מאדאם קירי במדע, אבל הבולטים ביותר היו פתיחת הדלתות בעולם שכולו של גברים לנשים. מארי סקלודובסקה-קירי הייתה חלוצה פמיניסטית ופורצת דרך, פעילה מבחינה מדעית, חברתית, פוליטית וגם צבאית. היא הייתה סמל של ראשית המאה ה-20 עבור נשים משוחררות והצלחתה כאשת איש, כאם, ומדען נתנה את הטון ופתחה את הדלתות לדורות הבאים של נשים. זכרה לא יישכח.
