מהות האיום האירני - בלבול מושגים מגמתי

נראה כי מבקרי אופציית התקיפה הישראלית באירן עברו לשלב ב' של קמפיין השנאה התהומי לראש הממשלה ולשר הביטחון. במסע הדיסקרדיטציה שלהם מגייסים מי שמתיימרים להיות מעצבי דעת קהל, את מיטב כישוריהם המניפולטיביים למתן אינטרפרטציה מגמתית להתבטאויות אמריקניות, לצד הצמדת תווית של הרפתקנות וחוסר אחריות לקברניטי המדינה.

אולם המוטיב הבולט בישורת הנוכחית של מקהלת המבקרים הוא מימד ההפחדה. מטבע הדברים זוהי התחמושת האולטימטיבית של אלו המבקשים לערער על אושיות הדמוקרטיה הישראלית ועל סמכותה של הממשלה לקבל החלטות. בדרכם זו עלה בידיהם ליצור בלבול מושגים תהומי, כאשר מושג האיום האירני הפך לפתע בתודעת האזרחים, מסכנת ההתגרענות של טהרן, על המשמעות הקיומית העלולה להשתקף מכך, לסיכון ה-כמו-אפוקליפטי הנשקף לישראל ממהלכי תגובה הרסניים של אירן.

כך, במקום לצפות לסממני פאניקה בחוצות טהרן, שהרי ישראל היא זו ה"מאיימת" להכות באירן, מנסים מעצבי דעת הקהל לייצר גל בלתי נדלה של חרדות על סף היסטריה דווקא בצידנו, תוך שהם מהלכים אימים בכל הקשור לצפי הנפגעים ולממדי ההרס והקטסטרופה הכלכלית, באם נחציף פנים ונתקוף את אתרי הגרעין באירן. במילים אחרות, הרפתקה ישראלית נגד אירן תמיט עלינו חורבן, וכל זאת בשל שגיונותיה של הנהגה מופקרת, משיחית ובלתי אחראית. כל זאת בנוסף לנזקים הבלתי הפיכים שייגרמו לעמדה הבינלאומית של ישראל ובפרט ליחסיה עם ארה"ב.

מניפולציה שקופה

עיוות המציאות בהקשר זה זועק, בהינתן העובדה שהיכולות הקונבנציונליות של אירן הן מוגבלות למדי, כאשר חיל האוויר אינו קיים כמעט, צבא היבשה מצויד בכלים מיושנים ומערכי הלוגיסטיקה שלו מסורבלים. יכולות התגובה המעשיות של טהרן מבוססות על משפחת טילי השיהאב, בעלי טווח של כ-1,200 ק"מ. אולם ככל הידוע, מספר הטילים בארסנל אינו גדול, כושר הדיוק של השיהאב אינו גבוה, וראש הנפץ שלו קטן למדי. הדעת נותנת כי התייחסות הוגנת לסיכוני התגובה מאירן תשקלל גם את מרכיב מערכות ההגנה הישראליות הנחשבות לטובות מסוגן בעולם, המספקות "הגנה רב-שכבתית"; במילים אחרות, הנזקים שעלולה ישראל לספוג מידי האירנים אינם כצעקתה, וזאת בלשון המעטה.

יתר על כן, הבלטת היכולות הרקטיות והטיליות של חיזבאללה ושל ארגוני החמאס והג'יהאד באורח חד-צדדי, כאילו צה"ל אינו קיים בזירה, אינה אלא טפלול (מניפולציה) שקוף הנוגע בעצבים הרגישים של הציבור המבוהל גם כך. הגם שאין הדבר מובן מאליו כי ארגונים אלה ישנסו מותניים במעין "רפלקס מותנה" כמענה לתקיפה ישראלית באירן, הרי שהאיום המצרפי הנשקף לישראל בתרחיש קיצון יהיה בזיקה ישירה לעוצמת אגרוף הכוח של צה"ל כלפי איום הייחוס הנ"ל. הנחת העבודה היא כי לקחי מלחמת לבנון השנייה ו"עופרת יצוקה" הוטמעו וייושמו באופן שיבטל מעיקרו רעיון של קיום מאזן אימה "כובל" מול ישראל.

אין תימה כי מעצבי דעת הקהל מצאו לנחוץ לייצר אמפליפיקציה למסרי האיום של מנהיג חיזבאללה, חסן נסראללה, בדבר יכולותיו לגרום למאות אלפי נפגעים בישראל, שהרי הדבר עולה בקנה אחד עם תרחישי האימים מבית היוצר שלהם ובעקיפין משרת את מטרתם ומקנה מידה של אמינות למאבקם.

הימור מסוכן

ככל שמתעצם העיסוק בסיכוני התגובה מאירן כלפי ישראל, כך גוברים הקולות המנסים להטמיע את המסר של הכלת אירן גרעינית, שהרי גם בסתר ליבם נוטים מבקרי אופציית התקיפה הישראלית לפקפק בסבירותו של מהלך צבאי אמריקני לסיכול תוכנית הגרעין האירנית.

באותה נשימה נעשה שימוש מניפולטיבי בהתבטאויות אמריקניות בעניין האירני, תוך מתן פרשנות מגמתית לתוכן דבריו של ראש המטות המשולבים של ארה"ב, הגנרל מרטין דמפסי, ובכלל זה הפרחת גירסה לפיה האמריקנים סבורים כי ישראל לבדה אינה יכולה להוציא אל הפועל תקיפה נגד מתקני הגרעין של אירן. זהו כמובן עיוות יסודי של העובדות, שכן המסר האמריקני היה כי ישראל לא תוכל לחסל את תוכנית הגרעין האירנית אלא להשיג עיכוב שלה. מה שהוצנע, שלא לומר הוסווה במכוון, הייתה העובדה שגם בצד הישראלי גורסים זאת. מעבר לכך, הגנרל דמפסי הבהיר בהתייחסות מאוחרת יותר (19.8.12) כי "הישראלים חיים בחשש קיומי שאנחנו איננו חיים בו". מסר זה טומן בחובו משמעות בלתי מבוטלת בהתייחס למידת התיאום בין ארה"ב לבין ישראל בסוגייה אסטרטגית זו.

בשולי הדברים ראוי להזכיר כי אין ספק שאירן גרעינית תשנה מן היסוד את המאזן האסטרטגי במזרח התיכון, תכבול את ידיה של ארה"ב בהקשר לקידום האינטרסים שלה במפרץ הפרסי, ותחולל זעזועים ליציבותם של משטרים פרו-מערביים באזור זה, כל זאת לבד מהאיום הישיר על ישראל. העובדה שהממלכה הסעודית אינה מסתירה את מגמותיה להצטייד בנשק גרעיני (מפקיסטן) היא סנונית ראשונה בהיתכנות למירוץ גרעיני באזורנו, על המשתמע מכך. מי שמשתעשע ברעיון של הכלתה של אירן גרעינית נוטל אפוא הימור שאת תוצאותיו מי ישורנו.