על הדמוקרטיה

דמוקרטיה היא שיטת ממשל שבה יש לאזרחים יכולת להשפיע על המדיניות הציבורית במדינתם, באופן חוקי וממוסד. האומנם?

"מיהו דמוקרטי" או "מהו דמוקרטי"? מעניין שיש חילוקי דעות בנושא זה. דומה, כי לפחות עבור רוב האנשים, קיומם של בחירות וזכות ההצבעה והתמודדות הינן תנאי ראשוני להגדרת המדינה כדמוקרטית. קיימים אפילו גופים שונים, אשר עוסקים במדידת הדמוקרטיה, לפי מדדים שהגדרתם אובייקטיבית. אולם מהי הגדרה אובייקטיבית? ואולי זו הסיבה שלגבי אנשים ומפלגות, נראה כי ההגדרה המקובלת ביותר להיותם של אדם או תנועה פוליטית דמוקרטיים, היא היעדר נכונות לנקוט באמצעים הנחשבים פסולים במדינות או חברות אחרות, אבל לא במסגרת המדינה או החברה שהם נמצאים בתוכה.

כלומר: ניתן להטות את הדמוקרטיה. כי גם לפי המקובל במדינות דמוקרטיות שונות, סטייה ממאפיינים מסוימים תיחשב חריגה שלפעמים תיחשב כחריגה "מותרת".

סיבוך בפירוש המילה

שלוש נקודות השקפה על הדמוקרטיה:

- אברהם לינקולן - הדמוקרטיה היא "שלטון העם, ע"י העם, למען העם".

- וינסטון צ'רצ'יל - "דמוקרטיה היא צורת הממשל הגרועה ביותר פרט לכל האחרות שנוסו".

- אדמונד ברק - " אין לראות דמוקרטיה מוחלטת כצורת שלטון לגיטימית, לא יותר מאשר מונרכיה מוחלטת היא לגיטימית".

כל מה שכתבתי לעיל, בא לנסות לענות על תהיותיי לגבי "מדד הדמוקרטיה הישראלית לשנת 2012" שנעשה על-ידי המכון הישראלי לדמוקרטיה. ניסיתי להתעמק בממצאים של המחקר והיה לי קשה. מאד אקדמי. אבל בין לבין, מצאתי גם סתירות בממצאים שאולי נבעו גם בגלל הסיבוך שבפירוש המילה 'דמוקרטיה'.

אישית, אני לומדת 'דמוקרטיה' מהי, מתוך עשייתי בקהילה ומעמדי כחברת מועצה. מה שאני מגלה רחוק מאד מכל ההגדרות האפשריות למה היא דמוקרטיה. אלה שציינו ואלה שלא התייחסנו אליהן מפאת קוצר הדף.

בתור התחלה - אין חינוך לדמוקרטיה. מאפשרים לאזרחים לחשוב שדמוקרטיה היא מתן אפשרות לכל אזרח לעשות ככל העולה על רוחו, כמובן במסגרת החוק, שגם הוא הולך ומתמוסס ועד אנרכיה מוחלטת ושלילת כל הכלת אורחות חיים חברתיים של כבוד והערכה. לעומת זאת - במקום שניתנת, לאזרח, האפשרות להשפיע בצורה ישירה, שם אין השתתפות של האזרחים. כמה אנשים מתפקדים למפלגות כדי שיוכלו להשפיע על בחירת נציגים ראויים בכנסת? כל עבודת בחירת חברי הכנסת נעשית ע"י מייכרים ובשיטת המקח והממכר. זו סטירת לחי לדמוקרטיה. זו דרך המאפשרת לאנשים הכי פחות ראויים להגיע למשרות ודרגות בעלות משמעות ממשית על חיי האזרחים. זה קיים מהדרג הבכיר - שרים (דוגמאות להתנהלותם של שרים יש לנו למכביר) ועד ראשי ערים. תשכחו מדמוקרטיה כשזה נוגע להשתלטות של ראש עיר במשך עשורים, בדרך של הפחדה ועריצות. נשמע מוזר ובלתי אמין? הסתובבו בארץ, בקרו בפריפריות (בעיקר) אבל לא רק.

לפחות במה שנוגע לעיר בה אני חיה, הבחירות אינן דמוקרטיות. אלה בחירות של עריצות וכפייה על אנשים שהורדו לדרגת נתמכים פיסית, נפשית וחומרית במשך שנים. התנהלות מכוונת וממוקדת מטרה. "הנסיך" של מקיאוולי. אצטרך לעוד הרבה עמודים כדי לפרט לפרטים את השיטה ובמיוחד את תוצאותיה.

לסיכום - אני שואלת את עצמי, לאור תוצאות המחקר של המכון הישראלי לדמוקרטיה, עד כמה הם לקחו בחשבון שתשובות של אנשים לשאלונים, לא תמיד משקפות את האמת, אלא את מה שהם למדו שמצופה מהם לענות. ומכאן, שאני שואלת - האם אנחנו באמת חיים במדינה דמוקרטית?