אנו שומעים שממשלת ישראל קיבלה החלטה אשר מטרתה היא שימור מסגרת של שירות אזרחי לחרדים. הסכנה לאותה מסגרת נובעת מהעובדה שהיא ינקה עד היום את זכות קיומה ופעלה מחוק טל, שבוטל על-ידי בג"צ. מאחר שהממשלה לא השכילה להגיש לכנסת תחליף לחוק זה, מתמוטטות גם המסגרות אשר מהוות דווקא דוגמה לתחילת תהליך של שותפות של נוער חרדי בחברה הכללית במסגרת תרומה במישור האזרחי, ואת הנזק השולי הזה ניסתה הממשלה לצמצם.
כמובן שכל הקשת הפוליטית שאיננה בקואליציה מבקרת, כאשר ודאי הממשלה ראויה לכל גנאי על כי לא השכילה למצוא תחליף לחוק טל. אך היא ראויה מנגד לכל שבח על כך שבמצב הנתון היא עושה מאמצים לשמר, לפחות זמנית, את המסגרות אשר מכל הבחינות מקדמות את שילוב החרדים במדינה – ומתאימות ככפפה ליד לתכלית ההחלטה של בג"צ על ביטול חוק טל.
אבל אנו בימי בחירות, וגם אם הממשלה תמלא את הכינרת במים הרבה מעבר לקו הירוק (תרתי משמע), ותספק מן במדבר, האופוזיציה תבקר וזה תפקידה. מכולם מגדיל לעשות
יאיר לפיד קשישא. הוא עותר לבג"ץ -
כך פורסם ב"
וואלה!".
כותרת המשנה אומרת: "מפלגת 'יש עתיד' תגיש עתירה נגד החלטת הממשלה לאשר גיוס של 1,300 צעירים חרדים לשירות אזרחי, במקום לשירות צבאי. לפיד: על שר הביטחון לדאוג לכך שכל צעיר בן 18 יישא בנטל". בגוף הכתבה נכתב כי העתירה תוגש ביום ג'.
המצע של יאיר לפיד על-מנת לקצר, בואו נדבר רק על שתי נקודות. יודע ודאי מר לפיד הנכבד, שיש תנאי סף לעתירה לבג"צ, ואחד מהם הוא מיצוי הליכים. טרם הליכה לבג"ץ חייב העותר לפנות לגורם המנהלי נגדו הוא עותר ולפרט בפניו את טענותיו, במטרה שאולי ישנה דרכו, בלי התערבות בית המשפט. בית המשפט הרי לא מחליף את המינהל אלא מתערב רק כאשר כלו כל הקיצין, ואך ורק כאשר יש בסיס איתן להערכה שהמינהל לא רק שוגה באורח קיצוני אלא גם ממאן לסור מדרכו זו.
אם היום התקבלה החלטה ומחר מוגשת עתירה, היכן לפחות 45 הימים שיש לגורמי ממשל על-מנת לשקול פניות של הציבור טרם משיבים להן? (חוק ההנמקות). ואף אם בית המשפט לא היה עומד על קוצו של יום, חודש, חייבים לתת להם, לא כן? אבל אפילו יום הוא לא נותן. כנראה התרגל מבר-אילן שהספים מיועדים רק לאספסוף, ולא למורמים מעם כמוהו. נראה מה יאמר בית המשפט בסוגייה.
ולנושא השני - אחד המבחנים החשובים ביותר שאמור בית משפט מינהלי (שבג"צ הוא הבכיר שבהם) לבחון, הוא את תום לב העותר. לא די שהוא טוען טענה שיש לה בסיס כלשהו, לא די בטענה שמעידה על כך שהממשלה בכוונה או שלא בכוונה, בצדק או שלא בצדק, דורכת עם אגודל על אפשרות של הפרת החלטה של בית המשפט, אלא הוא צריך להראות לבית המשפט שהוא נפגע מההחלטה, שההחלטה הרעה את מצבו או את מצב הציבור שהוא חלק ממנו. בייחוד הוא צריך להראות זאת כאשר יש לו אינטרס ברור ומיידי לנגח את הממשלה, תוך שהוא לכאורה מנצל את פומביות הדיון כתעמולת בחירות. ומה אומרת ההחלטה אותה רוצה יאיר לבטל? בואו לא נהרוס מסגרת של שילוב חרדים עקב המחדל שגרמנו בכך שלא מצאנו תחליף הולם לחוק טל, ולכן נקיים אותה מסגרת על-מנת שימשיכו לשרת שירות אזרחי.
ומה
אומר המצע של "לפיד-אין-עתיד": "בשלב הראשון יינתן לבני הישיבות בישראל פטור מצה"ל החל מגיל 18 והם יוכלו לצאת מיד לעבודה. במהלך חמש השנים הללו תוקם רשות לאומית לשירות אזרחי שתגדיר את הצרכים השונים במשק ובקהילה ותנהל את מיונם, קליטתם והפעלתם של מגויסי השירות האזרחי שיפעל בשלב השני".
על-פי תוכניתו של לפיד, החרדים יהיו פטורים משירות צבאי לחמש שנים. במהלך אותן חמש שנים תוקם רק המנהלת לשילוב אזרחי, שאת פירותיה נראה בימות המשיח או בסמוך לאחריהם. ומכאן שמדיניות הממשלה כפי שהתבטאה בהחלטה, היא ההחלטה האנטי חרדית המקורית, בעוד שעל פניו נראה לי שהמצע של לפיד נוסח על-ידי
אריה דרעי, בתיאום עם הרב יוסף ומועצת החכמים, כאשר דרעי לא ידע עדיין למי להצטרף.
צה"ל לא ערוך האמת היא שצה"ל לא ערוך לגייס את החרדים. המדינה לא ערוכה לגיוסם. ועל שירות אזרחי הדרגתי ניתן להסכים, וגם הצד החרדי מסכים לו בחצי פה, אז למה להרוס? והרי על-פי המצע המאוד-חרדי של לפיד, ברור על פניו כי יש להעדיף בהתחלה שירות אזרחי על שירות צבאי, ויש כבר מסגרת ראשונית, אז למה להרוס אותה על-מנת לבנותה מחדש במשך חמש שנים?
בג"ץ איננו במה לתעמולת בחירות, יש בו תהליכים וספים, ואין הוא מוסד של "זבנג וגמרנו". החלטת הממשלה על המשך קיום מסגרת השירות האזרחי לחרדים במצב הנתון היא שקולה מאוד, ולאמונתי עולה בקנה אחד עם תכלית החלטת הבג"צ בבטלו את חוק טל. אז בואו נקווה ונתפלל שלא תוגש עתירה לביטול החלטת הממשלה, ואם תוגש, ירווה העותר את נחת זרועו של הבג"ץ.
