תקוות שווא <br>

רוב בני ישראל מצפים בגלוי או בסתר כי לאחר ערפאת תתחזק ההסכמה בינינו לבין הפלשתינים, יתחיל משא ומתן בנושאים מוגבלים, תחול תזוזה לכיוון הסכמה רב-צדדית על ההיפרדות מרצועת עזה ואולי אף תתממש הפסקת-אש - הודנה - בכל אזורי החיכוך.

ציפיה זו נשענת בין היתר על התקווה שארגוני הטרור יסכימו לוותר למשך פרק זמן מסויים על השימוש בטרור נטול רסן מוסרי נגד אזרחי ישראל. גם מבט אישי 118 הצטרף לכך אך התגובות שהתקבלו מחייבות בחינה נוספת האם יש לתקווה להפסקת-אש בסיס מוצק או שהיא נשענת על כרעי תרנגולת.

המוביל העיקרי באנסמבל שיתגבש לניהול הרשות הפלשתינית והעם הפלשתיני יהיה כנראה אבו-מאזן שהשקפותיו ידועות וחולשתו מוכחת. תפיסת עולמו הפוליטית ובעיקר מול ישראל היא תפיסה הכוללת שאיפה לפשרות ולהסדרים, הכרה כי הטרור אינו משרת את האינטרסים של העם הפלשתיני ולכן יש לחדול משימוש בו, וכי הדרך העיקרית להשגת מטרות העם הפלשתיני היא דרך המשא ומתן, חיזוק מעורבות בינלאומית והתקדמות בהדרגה לקראת הקמת מדינה פלשתינית.

לעומתו, ארגוני הטרור הקיצוניים, למרות דבריהם המתונים בשבוע האחרון, לא שינו את עמדתם הבסיסית כי "בדם ובאש פלשתין תקום". תפיסתם את ישראל היא תפיסת יריבות עמוקה ויסודית שלא ניתן להתגבר עליה במשא ומתן. הם רואים במאבק המזויין אמצעי ודרך לגיבושו ועיצובו של העם הפלשתיני.

לדעתם מדינה חייבת להיות מושגת על-ידי לחימה ולא כמתנה על שולחן הדיונים. ולבסוף, עוצמת ארגוני הטרור הקיצוניים נובעת מהשימוש בטרור חסר-אבחנה ומהתעמולה שמגבה אותו במסגדים ובפי חכמי הדת. במידה שייפסק הטרור תיפחת עוצמתם, ייחלש מעמדם בציבור הרחב ותיקטן השפעתם הפוליטית, לכן אינם יכולים לוותר עליו. נימוקים אלו וכמה נוספים ימשיכו לעצב את המערכה הטרוריסטית נגד ישראל.

המאבק על מעמדם של ארגוני הטרור לאחר עראפאת לא יהיה בסגנון דמוקרטי או פשרני. למרות הנטייה לכאורה לשמור על אחדות המנהיגות של העם הפלשתיני כל עוד לא מת הראיס, לא יעברו ימים רבים לאחר ערפאת וקרעים יחזרו לבקוע בקעים בין הארגונים לבין הרשות, בינם לבין עצמם ובתוך מנהיגות הרשות.

אין מקום לציפיה שאבו מאזן או הג'יהאד לדוגמה יוותרו על עמדותיהם המנוגדות בתכלית, אין טעם לחכות שאבו-מאזן בלווית אבו-עלא וחבריהם יצליחו - או אפילו ינסו - לכפות את מרותם על החמאס. אין גם מקום להערכה שהחמאס, הג'יהאד, גדודי אל-אקצה ויתר מרעין בישין יותרו על מקור עוצמתם, על הטרור.

בזמן הקרוב, לאחר שייתבר מצבו של ערפאת - לגהינום או למקום דמוי - ישובו ארגוני הטרור לסורם, מעשי הטרור יעלו על סדר היום ורק מערכת הביטחון תוכל להמעיט את מספרם ותוצאותיהם.

התקווה להפסקת אש, לדעיכת הטרור ולסיום הרג אזרחינו היא תקווה שאין לה על מה להתבסס. מוטב שנכין עצמנו לחידוש הטרור כדי לא ליפול למרה שחורה. אפשר אולי להשפיע על מערכת השלטון הפלשתינית, להשיג הסכמה על ההיפרדות ולהחליש את הטרור בטווח זמן ארוך באמצעות פעילות מדינית, דיפלומטית, ביטחונית וכלכלית מתונה, אך אין לקוות לשינוי דרמטי באינטנסיביות של הטרור בזמן הקרוב עד לסיום המאבק על השליטה במנהיגות הפלשתינית.