ויהי מקץ הציונות הדתית המאורגנת

זה עתה הוגשו 34 רשימות לבחירות לכנסת הבאה, מהן 24 חדשות המנסות את כוחן לעלות על המגרש הממלכתי העליון. מהן קיקיוניות ומהן מוקיוניות; מהן נולדו על ברכי נקמנות ומהן על ברכי שאפתנות. והדמוקרטיה חוגגת, כביכול; כל אחד יכול להנהיג! שיא הדמוקרטיה! האמנם?

אין ספק שחל פיחות ניכר בערכיות המפלגות הרצות לכנסת וברקורד שלהן. לא עוד תנועות בעלות אידיאולוגיה פוליטית, כלכלית או חברתיות מוצקה, הנאבקות להשתלב בהנהגת המדינה ולהאציל מרוחן עליה. הדגש הועבר לכוכבים-מנצנצים, כולל במפלגות הותיקות. הללו מתחרים בשוק הבוחרים בעיקר ביחצנות ובשיווק הקליפות החיצוניות של המועמדים.

ועדה מסַדֵר

תנועת שס ניצחה בגדול. ממנה למדו כולם איך ניתן להרכיב רשימה לפי מוצא פיו של אדמו"ר רם ונישא אשר על פיו ישַק דבר, יַשקו כל העדרים ויאויישו כל הנציגים. עשה והצליח! הצלחה זו זכתה לחיקוי במפלגת 'שינוי' זכרונה-לא-לטובה, במפלגת 'המרכז', ב'דרך השלישית' ועוד. עתה, עם ירידת הדורות, גם מנהיגי 'יש עתיד', 'התנועה' ו'עצמאות' ז"ל לאדמו"רים ייחשבון. העולה על כולנה, המפליאה לעשות, היא ללא ספק 'ישראל ביתנו'; מפלגה פרטית של אביר בודד המסדר לעצמו מיסדר צייתנים.

גם לדתיים יש כמה כוכבים, בעיני עצמם וסביבתם, המתנשאים למלוך. והנה קמו אלומותינו וגם ניצבו בדמות מפלגותיהם של הרב חיים אמסלם, הרב אמנון יצחק, 'נצח' הפלס-הפלג הירושלמי, וכמדומני שיש גם משהו כמו 'לגאולת ישראל' ועוד כמה רסיסי טל עובר המיועדים להתאדות.

ואם תרצו הוכחה לאפסות השיטה נסו להיזכר מי המועמד השלישי בכל רשימה מן הזן הזה? וגם אם תגלו מיהו, או מי היא, אמצו זכרונכם מתי לראשונה שמעתם את שמו/שמה, אם בכלל? ומה ידוע לכם על תרומתו/ה למשהו ציבורי או לאומי כלשהו?

אכן, צריך לומר בהדגשה רבתי וב'להבדיל': קיים הבדל זעיר-תהומי בין כל המחקים לשס; מָרָן לא מציב עצמו במקום הראשון...

נניח בצד את נצחונה של שיטת שס ה'מרן'ית, המוכיחה, דרך אגב, את נצחון החסידות אשר התפשטה גם למחוזות אחרים; אדמו"רי תקשורת, צבא, היי-טק ואפילו דוגמנית כבר הייתה לנו בכנסת ישראל. המהלך הבא יהיה שמור כנראה לכוכבי ספורט, 'האח הגדול' או בשלני-מסטר, ואולי בלייני צמרת. פלא שטרם חשבו עליהם כראויים להירכש למקום השני, הלא הם מותגים מבטיחי שיווק וייחצון?

התאיידות סוף-הדרך?

נפנה איפוא מבטנו למחוזות הציונות הדתית, ולתופעה הדרמטית ההולכת ומתרגשת עלינו. אני עומד נפעם מול הטרנד המובהק של ניכוס ציוני-דתי לכל רשימה לכנסת ישראל, מכל הגוונים וקשת הדעות. אינני מדבר כרגע על נכונותם של אנ"ש להסתפח לשדות נכרים. מי לא יכוף ראשו בענווה כלפי המלך 'המלבישו בגדי שש, ושם רביד זהב על צוארו, ומרכיבו במרכבת המשנה אשר לו ויקרא לפניו אב-ח"כ', כמצוטט מפרשתנו בראש המדור. מבטי מופנה למלך (או למלכה) עצמו, לאדמו"ר ולניצב בראש הרשימה, המייחסים לציוני-דתי בעל רקורד ציבורי בינוני כח משיכה עילאי שיספק את הסחורה ויביא דוויזיות, או לפחות חצי פלוגה? אשרינו שזכינו לאטרקטיביות כזו! ואני לא קונה את הסיפור שהצבת ציוני-דתי בצמרת רשימה היא בשל סגולותיו. הוא והיא שם כדי לנגוס ב...מיגזר!

יכולתי להרים כוסית לתפארת הציונית הדתית אשר לפתע הכל רוצים בקירבתה ומחזרים אחריה, אבל עמדתי היא דֵי אבלה ויגונית; אני חוזה במהלכים אלו את התמוטטותה הסופית(?) של הציונות הדתית המאורגנת. ולא בשל שמרנותי (ולפחות בעיניי אינני כזה) אלא בשל חזון הציונות הדתית להטביע חותם וצביון יהודי למדינה. חלום זה הולך ונגוז, הולך ונמוג מבעד להתפזרות הכוחות הטובים - באמת הטובים - לכל רוח.

אמשיך ואקרא במדור זה, בקול גדול ובלי לאות, לחזק את הציונות הדתית המאורגנת, ראשית צמיחת גאולתנו. אל תלכו שולל אחרי כוכבים בכלל, וכוכבי-כיפה בפרט, כדי שלא איאלץ לכתוב דפי קינה לאחר הבחירות, שכותרתם כבר רשומה בכותרת מדור זה...

ציטטנו את הפסוק "וירכב אותו במרכבת המשנה אשר לו" (מא,מג). בתורה הפנימית ובחסידות שגור המושג הטמיר ונעלם "<" (בר"ר מז,ו; זוהר ח"א רי,ב). וזו לשון רש"י בפרשת לך-לך (יז,כב): "ויעל אלקים מעל אברהם- למדנו שהצדיקים מרכבתו של מקום". ומוסיף האדמו"ר בעל השפת-אמת מגור בפרשתנו (שבת חנוכה תרס"ב) כי האבות הם בחינת רוח ונשמה בלבד, ועל 'מרכבת נשמה' זו העולם אינו יכול להתקיים. יוסף המושל ביצרו רוכב על מרכבת הנשמה, ההופכת למרכבת המשנה, ונוסך בה את מימד החומר והגוף. המילים המיותרות בפסוק, "מרכבת המשנה אשר לו", רומזות לו - לקב"ה