ראש ה
ממשלה בחר להדגיש בקמפיין של הליכוד את העובדה שהוא מנהיג חזק, ושלכן הוא ראוי להיבחר שוב על-ידי הציבור הישראלי. נתניהו באמת הוכיח שהוא חזק אבל הסתבר לכולנו שהוא חזק רק נגד חלשים, כשהוא מצד אחד סירב להתאמת עם בעלי ההון ומצד שני לא חשש מלפגוע במעמד הביניים ובחלשים. נתניהו נמנע ממאבק נגד הבנקים שעושקים את האזרחים, הוא נמנע מלהיאבק בוועדים הגדולים והחזקים, והוא סירב למסות את החברות ובעלי ההון, אך הוא לא היסס להעלות את מחירי המים, להעלות את מחירי החשמל ולהילחם באופן מתמיד בעובדים החלשים. מנהיג חזק היה אמור להקשיב לקולות הציבור הזועק שיצא במחאה החברתית ולצאת למלחמה עבור ציבור זה, אבל נתניהו החלש בחר להתעלם מהאזרחים ותמך באותם כוחות שעושקים את החברה הישראלית.
מפחד מהבנקים
נתניהו מתהדר כל הזמן באידיאולוגית השוק החופשי שלו, ולכן נשאלת השאלה למה הוא לא עשה כלום כדי להיאבק בשוק הבנקאות המונופוליסטי שפוגע קשה בכלכלה הישראלית. הבנקים בישראל הם הגוף המושחת והריכוזי ביותר, אבל נתניהו שכביכול נאבק למען השוק התחרותי לא עשה שום צעד כדי להתמודד עם הבעיה. במקום להיאבק בבנקים נתניהו מפריט את מוסדות המדינה, כאשר ברור לכולם שהפרטה של מוסדות אלה פוגעת בחלשים. התחרות חשובה לנתניהו רק כאשר היא משרתת את בעלי ההון, אבל כשצריך להתעמת עם בעלי ההון נתניהו מפחד ומתעלם מהבעיה. בשם השוק החופשי נתניהו מפריט את שירותי האחיות בבתי ספר ופוגע בבריאות ילדינו, אבל הוא בוחר לא לעשות כלום כשהשוק המונופוליסטי של הבנקים גורם לנזק של מיליוני שקלים לשוק הישראלי וגוזל את אזרחי מדינת ישראל.
נכנע לוועדים הגדולים
נתניהו הוכיח לנו בכהונה הזאת גם כמה הוא חושש מהוועדים הגדולים, כאשר במקום לדאוג לחלוקה צודקת יותר של המשאבים הוא נכנע לשחיתות בוועדים אלה. "המנהיג החזק שלנו" לא עשה כלום כדי להתמודד עם השחיתות שחוגגת בחברת חשמל ובראשות הנמלים, אבל הוא לא היסס לצאת למלחמת חורמה כנגד המורים האחיות הפרקליטים והרופאים שקורסים תחת הנטל. שוב פעם בשם ההפרטה והשוק החופשי נתניהו פוגע בחלשים, אבל במקביל לא היסס להעלות את השכר של העשירים והמושחתים. עובדי הנמלים רק לאחרונה זכו להעלאת שכר של עשרות אחוזים, בעוד האחיות נאלצו שבועות להיאבק על עליה של אחוזים בודדים בשכרם. מדובר בהתנהגות פחדנית של נתניהו, שבוחר להתחמק מעימות עם החזקים, אבל לא מהסס להכות בעובדים החלשים.
מתקפל אל מול בעלי ההון
המחאה החברתית בישראל פרצה כי הציבור הישראלי כבר לא יכול להתמודד עם העושק של בעלי ההון, שבדרכים מתוחכמות גוזלים את כספו של האזרח הישראלי. מחירי מזון בלתי סבירים, מחירי דיור בלתי סבירים ומחירים בלתי סבירים על שירותים בסיסיים, הוציאו את הציבור הישראלי למחאה כשהדרישה לצדק חברתי ביטאה את התחושה שהמדינה לא ממלאת את תפקידה להגן על האינטרס הציבורי. לאחר המחאה ראש הממשלה העמיד פנים שהוא מתכוון לפעול למען חברה צודקת יותר, אבל הוא שוב נכנע לאינטרסים של החזקים ולא הגן על האינטרסים של אזרחי מדינת ישראל. המחירים על הדירות לכן לא ירדו, מחירי המזון לא ירדו ובאופן כללי ומצבו של האזרח הישראלי רק הלך והחמיר. הפערים החברתיים והעוני בישראל ממשיכים לגדול, אבל נתניהו לא עושה כלום כדי לקחת קצת יותר מהעשירים. אם נתניהו היה קצת יותר "חזק" הוא היה מנסה להתמודד אל מול העושק של בעלי ההון, אבל הוא חלש ולכן הוא לא כלום בנידון.
חוזק נמדד ביכולת להתמודד עם אתגרים קשים, והמציאות מוכיחה שנתניהו תמיד התחמק מהתמודדות כזאת והעדיף לפגוע בחלשים. זאת לא גבורה גדולה לפגוע במי שחלש, ולכן סיסמת הבחירות של נתניהו היא ספין אחד גדול לכישלון שלו כראש ממשלה
