רב המרצחים מת ומה עשו ועושים המפנטזים שבינינו? ימחו את שמו? לא. התקשורת התייחסה לאירוע כחגיגה תקשורתית. כל פרטי מותו, הלווייתו... עמדו לרשות עם ישראל כספר פתוח. למה חשבו שזה הלהיט של העם? איפה שיקול הדעת, שלא לדבר על הממשלה שלא התייחסה למות ערפאת כמו לאייכמן ודומיו אלא הרשתה קבורה בישראל, חלוקת כבוד בתוך הארץ כאילו לא רצח זבוב אחד.
בנוסף ויותר הרסנית היא התייחסות התקשורת, הממשלה ורוב הפוליטיקאים ליום שאחרי. הכריזו 'עידן חדש לשלום', למפת הדרכים, לפינויים, לנכנעות בשם מחוות ללא כלום... כאילו מעשי ערפאת לא היו לגיטימיים בעיני 'עמו'. כאילו דרכו של טרור ושקר לא ייצגה את עמו בשאיפותיהם לחזור לכול ארץ ישראל ולמחוק את הבושה של 48'. כאילו לא חינכו דורות להיות 'שהידים', להרוג יהודים, בבתי הספר הערביים כאן וגם בארצות ערב. כאילו בגללו אין שלום כאשר סירב לקבל מברק/קלינטון את הכיבוש הקטן (יש"ע וירושלים) כמאין שוחד לוויתור על הכיבוש הגדול ב-48. הכול כאילו.
במקום להיות ריאליסטיים - לקרוא את המפה כמו שהיא - המפנטזים חוזרים 'לשלום עכשיו' ומכינים עוד מחוות, וויתורים ללא כלום. הלקח שזו הדרך להגברת הטרור נשכח.
שלום אמת יבוא כאשר העם ישכח את 'השלום עכשיו', יכבד את מורשתו והבית הלאומי שלו ויעמוד כקיר ברזל נגד הבא להרגו ולגנוב ארצו. כאשר הערבים יבינו את הנחישות והכוח הפנימי של עם ישראל, אז - כמו ערביי ישראל עד אוסלו - ישלימו עם קיום ישראל. הכול בידי עם ישראל אבל המפנטזים חזקים ולא יוותרו. הם, ברשות המנהיג החדש שלהם שרון, ימשיכו להוליך את העם בדרך ייסורים.
